בש"פ 4433/16 בש"פ 4433/16

1.לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 26.5.2016 (השופט ד"ר ש' בורנשטין ), במסגרתה נדחתה בקשת העורר לשינוי מקום המעצר בפיקוח אלקטרוני בו הוא נתון מיום 7.10.2015 בדירה שכורה, ברחוב העגור 14 בקיסריה, לבית המשפחה בפתח-תקוה.

2.בהחלטה דנן דחה בית המשפט המחוזי את בקשת העורר, בין היתר, בהסתמך על החלטת בית משפט זה מיום 27.8.2015, כפי שתוקנה ביום 30.8.2015 (המשנה לנשיאה, השופט א' רובינשטיין ) בה הודגש כי על "חלופת המעצר" בעניינו של העורר להיות "הדוקה עד מאוד" וממוקמת לכל הפחות 50 ק"מ צפונית ממקום מגוריו בפתח תקווה; ועל כך ששירות המבחן לא ציין בתסקירו כי חלה הפחתה של ממש בסיכון להישנות מעורבות העורר בעבירות אלימות ומרמה.

3.העורר טוען כי שגה בית המשפט המחוזי עת לא נתן משקל ראוי: לזמן שחלף (שמונה חודשים) מאז מעצרו בפיקוח אלקטרוני ללא כל הפרה של ממש מצידו; לעובדה שהוא היה נתון במעצר מאחורי סורג ובריח שמונה חודשים; למצבה הרפואי המורכב של אשתו; ולהתדרדרות בתפקודם של בניו של העורר שאינם מגיעים באופן סדיר לבית הספר, מרבים לאחר ומתקשים בתפקוד-לימודי (כפי שעולה משני אישורי בית הספר "נעמי שמר" מיום 13.5.2016 שהוצגו לעיוני). כן נטען שההליך העיקרי בעניינו של העורר יארך זמן ממושך ביותר, נוכח מספרם הרב של עדי התביעה, העובדה שחומרי חקירה טרם הועברו במלואם להגנה ובהתחשב בכך שבתיק מעורבים עורכי דין נוספים, שזה לא מכבר החלו בייצוג מרשיהם.

4.המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערר מהטעמים הבאים: עברו הפלילי המכביד של העורר, עליו עמד בית משפט זה; חומרתן היתרה של העבירות בהן הואשם; איפיונו הבעייתי של העורר בתסקיר שירות המבחן; והערכת סיכון ברמה גבוהה לעבירות אלימות נוספות ובדרגת חומרה בינונית לביצוע עבירות מירמה (כפי שעולה מהחלטת המשנה לנשיאה מיום 27.8.2015). עוד נטען כי ההליך המשפטי בתיק העיקרי אמור להיכנס "להילוך גבוה" יותר, משנקבעו 11 ישיבות הוכחות לתקופה שבין ספטמבר 2016 לינואר 2017. בנוסף הודגש, כי שיבתו של העורר לביתו, היה ויתקבל עררו, עומדת בסתירה לקביעתו של בית משפט זה בדבר המרחק שבו אמור העורר להימצא מביתו במסגרת מעצר בפיקוח אלקטרוני.

5.לא בלי התלבטות אני מקבל את הערר. השיקולים שהובילו אותי להחלטה זו הינם: פרק הזמן הממושך למדי מאז הוגש כתב האישום והאפשרות הסבירה שההליך בעניינו של העורר יימשך תקופה ארוכה; העובדה שבשמונת חודשי המעצר בפיקוח אלקטרוני לא נרשמה הפרה ממשית של תנאי הפיקוח (כפי שעולה מתסקיר שירות המבחן מיום 16.5.2016); מצבה הרפואי המורכב של אשת העורר; התדרדרות בתפקודם של ילדי בני הזוג בבית ספרם; וקביעת שירות המבחן בתסקירו דנן כי "אין אנו רואים מניעה להעברת מקום הפיקוח מקיסריה לפתח תקוה".

עוד הבאתי בחשבון את התנאים המגבילים המשמעותיים שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 7.10.2015, שיעמדו בעינם.

6.יובהר, בהתחשב בהעתקת מקום המעצר בפיקוח אלקטרוני לפתח תקוה, כל הפרה של תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני תוביל למעצרו של העורר מאחורי סורג ובריח.

7.הערר מתקבל איפוא.