פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4439/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
קונסטנטין שומסקי
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62
לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –
מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ה' בסיוון התשס"ז
(22.5.07)
בשם המבקשת:
עו"ד עמית אופק
בשם המשיב:
עו"ד ליאור כהנא
החלטה
בתחילת חודש פברואר 2006 הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, כתב אישום שייחס למשיב ולאחיו תקיפה קשה של קטין, שלוותה בבעיטות ששילחו לפניו ולגופו של הקורבן, וכן שיסוי כלבם שנשך אותו וקרע את בגדיו ונעליו. כתוצאה מכך אושפז הקטין בבית חולים ונזקק לתפרים.
המשיב נתון במעצר מאז יום 1.2.06, ועל אף החודשים הרבים שחלפו מאז, טרם הסתיים משפטו. בנסיבות אלו עותרת המדינה, בפעם החמישית , להאריך את מעצרו של המשיב מכח הסמכות הנתונה לבית משפט זה בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.
לבקשה זו איעתר, אולם לא אסתיר כי אני עושה זאת לא בלב קל. מקור לבטי נובע מכך שהוראתו של המחוקק היא כי יש לסיים את ההליכים בעניינו של נאשם הנתון במעצר, תוך 90 ימים מהגשתו של כתב האישום (סעיף 61 לחוק המעצרים). ברבות הימים, ועקב העומס על בתי המשפט שהלך וגבר, נעשה שימוש תכוף בסעיף 62 לחוק, עד שנדמה לעתים כי אף שסעיף זה נועד לתת מענה למקרה החריג, הופך השימוש בו אט אט לכלל.
עניינו של המשיב הוא מקרה מובהק לכך שניתן וצריך היה לסיים את ההליכים זה מכבר. כוונתי לכך, שבסוף חודש אוקטובר 2006 הסתיימה שמיעתן של ראיות הצדדים, ועדותו של עד נוסף שההגנה ביקשה באיחור לזמנו, נשמעה בתאריך 11.12.06. על פי הנחיית בית המשפט הוגשו סיכומי הצדדים בכתב, והאחרונים שביניהם הונחו בפניו ביום 17.1.07. במצב זה, ונוכח מעצרו הממושך של המשיב, מותר היה להניח כי הכרעת הדין תינתן במועד מוקדם, ומשאלה ברוח זו אף הבעתי בהחלטתי מיום ד' בשבט התשס"ז (23.1.07), כאשר נתבקשתי להאריך את מעצרו של המשיב בשלישית.
בסופו של יום ניתנה הכרעת הדין ביום 1.4.07, ובה הורשע המערער רק בחלק מן העבירות שיוחסו לו – תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים, ומעשה פזיזות ורשלנות. בעקבות כך נדחה המשך הדיון לקבלתו של תסקיר מבחן ולטיעוני הצדדים לעונש, והליכים אלה התקיימו ביום 8.5.07. שימוע גזר-הדין נקבע ליום 27.5.07.
נוכח התמשכות ההליכים, ולולא נותרו ימים ספורים בלבד עד למתן גזר-הדין, סברתי כי זהו מקרה מובהק להורות על שחרורו של נאשם על אתר. אולם, משהגענו עד לכאן, ונוכח הסכנה הגלומה במשיב זה נוכח הרשעתו, אני מחליט להאריך את מעצרו עד ליום י"א בסיוון התשס"ז (28.5.07), שעה 13:00. לא יסתיימו ההליכים בעניינו עד לאותו מועד, ישוחרר המשיב למעצר-בית בפקוח אמו, וכנגד ערבויות שיפקידו השניים, וכפי שייקבעו על ידי בית המשפט המחוזי, לפי שיקול דעתו.
ניתנה היום, ה' בסיוון
התשס"ז (22.05.07).
ש ו פ ט