בש"פ 4441/11 רמי חכיאשווילי נ. מדינת ישראל

1.

בגדרו של כתב אישום שהוגש על המבקש החליט בית משפט השלום בבאר שבע כי המבקש ייעצר עד תום משפטו. בית המשפט המחוזי בעיר דחה את ערר המבקש על החלטת המעצר. מכאן בקשת רשות הערר שהונחה בפניי.

2.

סניגורו של המבקש לא חלק בערכאה הראשונה על כך שקיימות ראיות לכאורה לכך שהמבקש מכר סם מסוג חשיש, בשתי הזדמנויות שונות, לסוכן משטרתי. פעם אחת מדובר היה בסם בכמות של כ- 16 גרם ובפעם הנוספת כ- 10 גרם . הסניגור אף לא חלק על כך שקיימת עילת מעצר. טענתו בערכאות הקודמות הייתה כי ראוי לעשות שימוש בחלופת מעצר שהוצעה, ואשר שירות המבחן ראה לנכון להמליץ עליה, תוך שילובו של המבקש בהליך גמילה. טענתו זו של המבקש לא מצאה אוזן קשבת בערכאות הקודמות והוא חזר עליה בבקשה שבפניי.

3.

סבורני, כי המבקש לא עבר את הרף שיצדיק התערבות של הערכאה העליונה בגלגול שלישי על דרך מתן רשות ערר. המבקש טוען, אומנם, כי מתעוררת שאלה עקרונית, מאחר שהן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי לא ראו לנכון לבחון את חלופת המעצר ששירות המבחן המליץ עליה. עיון בתסקיר מגלה, כי אכן בסיומו הומלץ על שחרור לחלופה שהוצעה, אך השירות העריך, עם זאת, כי קיים סיכון להישנותה של התנהגות פורצת גבולות. מכל מקום, מן החומר שבכתב עולה כי מעל ראשו של המבקש תלוי מאסר מותנה בר-הפעלה של ששה חודשים. בנסיבות אלה ספק אם היה צידוק להתערבות אילו מדובר היה בערר בזכות בגלגול שלישי. בוודאי שאין מקום להתערבות שעה שמדובר בבקשת רשות.

4.

אשר על כן, הנני מחליט לדחות את הבקשה על יסוד החומר שבכתב, בלא דיון ובלא שהמשיבה נדרשה להשיב.