פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4451/13
לפני:
כבוד השופט י' עמית
העורר:
עבד אלרחמן דבש
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בירושלים בתיק מ"ת 24193-04-13 שניתנה ביום 22.5.2013 על ידי כבוד השופט מ'
סובל
תאריך הישיבה:
י"ח בתמוז התשע"ג
(26.6.2013)
בשם העורר:
עו"ד בועז קניג ועו"ד עטייה
בשם המשיבה:
עו"ד נורית הרצמן
החלטה
לא בכדי לא ביקשתי מבא כוח המשיבה להשיב.
כנגד המבקש הוגש בחודש אפריל שנה זו כתב אישום המייחס לו מספר עבירות מין כלפי גיסתו, הנמצאת כיום, ככל הידוע, במעון לנשים מוכות.
בית משפט קמא הורה על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר בית. לא נחה דעתו של המבקש והוא הגיש את הבקשה דכאן, שעניינה הקלה בתנאי מעצר הבית באופן שיתאפשר לו לצאת לעבודה.
אומר בקצרה, ועל דרך ההיקש לתקנה 460 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי אני מאמץ את החלטת בית משפט קמא על קרבה ועל כרעיה ולמעשה אין לי מה להוסיף. ההחלטה מקיפה, עוברת על כל נושא ונושא הצריך לעניינו החל מכך שמדובר בעבירת מין במשפחה;
העובדה שעבירת האונס נתפשת כעבירת אלימות על כל הכרוך בכך; המסוכנות האינהרנטית הנובעת מכך; החשש האינהרנטי לשיבוש הליכי משפט; החשש למצבה הנפשי של המתלוננת; והעובדה כי מקום עבודתו של המבקש אינה במקום מסוים אלא מעצם טיבה וטבעה כרוכה בנסיעות, באופן שלמעשה לא ניתן לפקח אפקטיבית על המבקש.
בנסיבות אלה, אני דוחה את הבקשה.
בשולי הדברים, ומבלי שישתמע מהדברים כל הנחיה לבית משפט קמא או הבעת דעה כלשהי, אם וכאשר תסיים המתלוננת למסור את עדותה בבית המשפט, אזי יתכן שיש טעם בפניה לבית משפט קמא בבקשה לעיון חוזר.
ניתנה היום, י"ח בתמוז
התשע"ג (26.6.2013), בנוכחות הצדדים.
ש ו פ ט