בש"פ 4459/06 אנטולי ספרבצ'יקוב נ. מדינת ישראל

העורר הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעבירות של ניסיון למעשה סדום ואינוס. במהלך משפטו היה משוחרר בערובה אולם עם הקראת הכרעת הדין, ביקשה המאשימה, על אתר כי העורר ייעצר. היא הסבירה את הצורך בכך מן הניסיון שנצבר "בלי קשר לנאשם זה" וגם בניסיון העבר הנוגע לעורר עצמו, שבמשך תקופה מסויימת לא אותר, חרף ההפקדה הכספית והערבות שהיו תנאי לשחרורו.

בית המשפט המחוזי דחה את הטיעון לעונש למועד אחר וקבע כי "למרבה הצער, אנו עדים בעת האחרונה כמעט מידי יום לתופעה שעל פיה נעלמים נאשמים שהוכרע דינם ואי אפשר לגזור אותו ועל כן לא בלי התלבטות ועד להחלטה אחרת, אנו רואים להורות מעצרו של הנאשם".

הערר מופנה כנגד החלטה זו. העורר מעיד על עצמו כי הוא היה משוחרר בערובה במשך ארבע שנים וכי הוא התייצב לדיונים כאשר הוזמן, גם כאשר היה חולה. הוא בן שישים שנים, ללא כל עבר פלילי. באת כוחו מציינת כי העורר מתכוון לערער על פסק הדין ואף מתכוון לבקש במסגרת הערעור לעכב את ביצוע העונש שיוטל עליו, לכשיוטל.

החלטה לעצור אדם טרם שנגזר דינו ואף שהיה משוחרר בערובה במהלך כל המשפט, מעוררת קושי. הניסיון הרע שנצבר בעניינם של אחרים אין בו די כדי להשליך על העורר הזה. ואכן, גם בית המשפט המחוזי התלבט בשאלה האם להיעתר לבקשת המדינה, הביע סימפטיה למצבו המשפחתי והאישי, וציין שהוא התייצב לכל הדיונים אלא שקודם תחילת המשפט היה צורך לאתר אותו בגלל העדר כתובת. עובדה זו האחרונה מלמדת כי אכן ראוי להבטיח את המשך התייצבותו למשפט ולריצוי העונש ככל שיוטל עליו עונש. בהתחשב בכל אלה, וגם בעובדה שחזקת החפות שוב לא עומדת לו לעורר, נראה לי כי ראוי לשחרר אותו בערובה עד לתום משפטו, ועם זאת יש צורך להכביד בתנאי השחרור. בהתחשב בכל אלה וכן גם במצבו המשפחתי, ישוחרר העורר בערובה כאמור לאחר שיפקיד סכום כספי נוסף במזומן או בערבות בנקאית בסך 20,000 ₪ וימציא ערבות נוספת חתומה על ידי שני ערבים ובהם בנו, שיתחייבו בחתימתם לשלם סכום של 40,000 ₪ אם לא יתייצב העורר לדין או יפר את תנאי השחרור. משתומצא ההפקדה הנוספת ויומצאו כתבי ההתחייבות האמורים, ולאחר שיוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ ויופקד בבית המשפט כל דרכון שברשותו, ישוחרר עד תום משפטו. העורר לא יצא מפתח ביתו של בנו, המתגורר בדירה מספר 47, בבית מספר 17 ברחוב ששת הימים בתל-אביב. בנו של העורר יפקח על מילוי תנאי השחרור ויערוב לקיומם. העורר יתייצב לכל הישיבות שיקבעו בבית המשפט המחוזי או בערכאה אחרת, ואם לא ייעשה כן ייעצר מיד, עד תום משפטו.