בש"פ 4468/04 מדינת ישראל נ. פלוני

לפניי בקשה להארכת מעצר שלישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1997. המשיב הועמד לדין בבית המשפט המחוזי בחיפה וכתב האישום שהוגש נגדו מגולל פרשה חמורה ביותר של התעללויות פיזיות, נפשיות ומיניות של המשיב באשתו, שתי בנותיה מנישואים קודמים ושלוש בנותיהם המשותפות. בשישה אישומים הכלולים בכתב האישום פורטו המעשים המיוחסים למשיב, מעשים המשתרעים על פני שנים רבות ובהם מעשי אינוס, מעשי אלימות, מעשי התעללות והשפלה בבני משפחתו של המשיב – אשתו והבנות. על פי הנטען בכתב האישום, בנוסף למעשיו הפיזיים והמיניים החמורים נהג המשיב כדרך שיגרה להשפיל את בנות הבית ולבזותן ולהשליט בבית אווירת טרור ופחד על ידי איומים ומכות.

עם הגשת כתב האישום הורה בית המשפט המחוזי לעצור את המשיב עד לתום משפטו. במהלך תקופת מעצרו, לקה המשיב בהתקף לב וחלה התדרדרות במצב בריאותו. מטעם זה אף נתבקש עיון חוזר במעצרו. בקשתו זו של המשיב נדחתה בשל החשש כי הוא עלול לסכן את שלום המתלוננות וכן מחשש לשיבוש הליכי המשפט על ידיו.

משפטו של המשיב החל להתברר, נקבעו בו ישיבות הוכחות רבות ונשמעו עדים, המשפט לא הסתיים בתקופת תשעת חודשי המעצר הראשונים ובתום תקופה זו האריך בית משפט זה (השופט א' מצא ) את מעצרו של המשיב ב-90 ימים. גם בתום תקופת הארכה זו לא נסתיים המשפט, וביום 15.2.04 הורה בית משפט זה (השופט ס' ג'ובראן ) להאריך את המעצר לתקופה של 90 ימים נוספים. עתה נסתיימה גם תקופת הארכה זו, אך שמיעת המשפט טרם נסתיימה ומכאן הבקשה שלפניי.

בתקופת ההארכה האחרונה היו קבועים מספר מועדים לשמיעה, אלא שעקב תקלה חמורה לא נתאפשר סיום שמיעת כל עדי התביעה. מתברר כי ביום 10.3.04 העידו שתי בנותיו הקטנות של המשיב באמצעות טלויזיה במעגל סגור, אך אמצעי ההקלטה והצילום כשלו משום מה, ולא נותר פרוטוקול של הדיון. במצב דברים זה מבקשת התביעה להעיד מחדש את שתי הבנות, וכן עדה נוספת, ובתום מסירת עדויות אלה, אמורה להסתיים פרשת התביעה. ביני לביני, הגישה באת-כוח המשיב בקשה לפסול את ההרכב אשר שמע את העדים עד כה, וכיום תלוי ועומד בפני נשיא בית משפט זה ערר על החלטתו של ההרכב לדחות את בקשת הפסילה. בבקשה להארכת מעצר נמסר עוד כי משפטו של המשיב קבוע כבר לשלושה מועדים נוספים, בתאריכים 7.6.04, 27.6.04 ו-4.7.04. בתאריכים אלה יש סיכוי טוב לסיום פרשת התביעה, ויתכן אף לשמיעת חלק מראיות ההגנה אם לא את כולן.

באת-כוח המשיב טענה כל שניתן כדי לשכנענו לדחות את בקשת המדינה. עיקר טענותיה נסובו על מצב בריאותו של המשיב, המצדיק לטענתה את שחרורו לתנאי חלופה; עוד טענה באת-כוח המשיב כי חל כרסום בראיות התביעה, כיוון שראיות התביעה שהובאו עד כה אינן מאששות את העבירות המיניות שיוחסו למשיב בכל הנוגע לשתי בנותיו הקטינות. לפי הטענה שתי העדות שעדותן לא נרשמה עקב התקלה, אינן מייחסות לאביהן מעשים מיניים אלא מעשי אלימות מילולית. במצב שנוצר, טוענת היא, נחלשו שיקולי המסוכנות המיוחסים למשיב.

שקלתי את טענות הסנגורית המלומדת, אך לא מצאתי כי יש בהן כדי להשמיט את הקרקע מטיעוניה של המדינה. אכן, עצם התמשכותו של המעצר מחייבת בחינה קפדנית אם יש הצדקה להוסיף ולהאריך את תקופת המעצר כמבוקש. מקובל עלינו כי ככל שתקופת המעצר מתמשכת, יש לשקול את מידת המסוכנות של המשיב אל מול התמשכותה של תקופת שלילת החירות. אולם נוכח חומרתן המופלגת של העבירות המיוחסות למשיב ובהתחשב בסיכון הנשקף ממנו לשלומם הפיזי והנפשי של בני משפחתו, יש מקום להעתר לבקשה להארכת מעצרו של המשיב. הצורך להגן על שלומן של המתלוננות ולהבטיח את סיומו של המשפט גובר בנסיבות הענין על כל שיקול אחר, על אף ההכבדה שהמעצר גורם למשיב עקב מצב בריאותו הלקוי. מצבו הבריאותי של המשיב, היה לנגד עיני בית המשפט גם בדיונים הקודמים, ואין חולק כי מדובר באדם חולה. עם זאת, המשיב מוחזק בבית החולים של שירות בתי הסוהר וזוכה לטיפול ולמעקב רפואי צמוד.

עתה נראה כי יש סיכוי כי בתקופת ההארכה המבוקשת תסתיים שמיעת המשפט, מכל מקום, יש לעשות כל מאמץ כדי שאכן כך יהיה.

אשר על כן, אני מורה על המשך מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים, החל מיום 15.5.04 או עד למתן פסק הדין, הכל לפי המוקדם.