פרטי ההליך
בית המשפט העליון
בירושלים
בש"פ
4488/97
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר: יוסף
דנינו
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי
בבאר-שבע
מיום 9.7.97 בב"ש 6439/97
ובת"פ
8053/97 שניתנה על-ידי כבוד
השופט
ר' אבידע
תאריך
הישיבה: א באב התשנ"ז (4.8.97)
באת-כוח
העורר: עו"ד אסתר הר-ציון
באת-כוח
המשיבה: עו"ד נעמי גרנות
החלטה
העורר, המואשם בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בהדחת קטין לסמים מסוכנים והחזקת סם מסוכן, נעצר עד תום הליכי המשפט. בכתב-האישום נטען כי העורר נתן לשתי נערות שהתגוררו בשכנותו סמים מסוגים שונים - קנבוס, הרואין ו- MDMA ושידל אותן להשתמש בסמים אלו. כתוצאה מכך, אחת מן הנערות איבדה את הכרתה ואובחנה בבית-החולים באילת כסובלת מקומה שנגרם כתוצאה ממנת יתר של סמים. כן נטען כי העורר החזיק ברשותו כמות בלתי ידועה של הרואין.
בערר שהגיש על החלטה זו, טען העורר כי סיפק את הסם בנסיבות חברתיות, וכי לא יכול היה לדעת שלנערות טרם מלאו 18 שנים. שכן, שתי הנערות - האחת בת שבע עשרה והשניה בת שבע עשרה וחצי - היו על גבול הבגרות, ואחת מהן אף אמרה לו שהיא בת 18.
הגם שלטענות אלה יש יסוד בחומר הראיות, הגעתי לכלל דעה כי אין מקום להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.
העורר הוא יליד 1951, הוא בעל עבר פלילי הכולל הרשעות בעבירות על-פי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג1973-, והדעת נותנת שהוא בעל נסיון רב בשימוש בסמים. ואילו שתי הנערות שבאו לבלות חופשה באילת, היו חסרות נסיון לחלוטין. זאת ידע העורר. אף-על-פי-כן הוא שידל אותן להשתמש בקוקטיל של סמים שסיפק להן. נסיבות אלה בצירוף עברו הפלילי מעלים חשש כי העורר ימשיך בפעילותו הפלילית אם ישוחרר ממעצרו.
הערר נדחה.
ניתנה
היום, ג באב התשנ"ז (6.8.97)
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97044880.
L01