בש"פ 4493/06 מדינת ישראל נ. פלוני

1.בפניי בקשה להארכת מעצר שלישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996, המבקשת להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 7.6.06 או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 1045/05 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

2.נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של אינוס, מעשה סדום, כליאת שווא, איומים, תקיפת בת זוג, הטרדה באמצעות מתקן בזק ופגיעה בפרטיות. לפי המיוחס לו, במהלך השנים 2002-2005 נהג המשיב לדרוש מן המתלוננת – אשתו – לקיים עמו יחסי מין, אך זו סירבה. חרף סירוביה ובקשותיה של המתלוננת שיחדל, נהג המשיב להפשיטהּ ולקיים עמה יחסי מין, תוך שהוא נועל את דלת החדר כדי למנוע מן המתלוננת לצאת. במקרים אחדים המשיב אף ביצע במתלוננת מעשי סדום. נוסף על כן, נהג המשיב לאיים על המתלוננת בכך שהיה אומר לה כי הוא "לא יעזוב אותה בחיים, ואם תצא ממנו, זה יהיה לבית הקברות". לאחר פרידתם של בני הזוג באפריל 2005, המשיב תקף את המתלוננת, איים עליה כי "אם יראה אותה עם גבר אחר ירצח אותה", ובלש אחריה בלילה בביתה כדי לוודא כי היא בבית.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. הבקשה התבססה על טיבן של הראיות לכאורה נגדו, על מסוכנותו של המשיב כעולה מן העבירות החמורות שמיוחסות לו בכתב האישום, וכן על החשש משיבוש הליכי משפט – בהתחשב בעובדה כי חלק מעדי התביעה הינם בני משפחתו של המשיב. ביום 6.7.05 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע ( כבוד השופט נ' זלוצ'ובר ) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט ציין בהחלטתו כי המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר נגדו, ולאחר בחינת תסקיר המעצר של המשיב קבע כי "בנקרה שבפני אין ולא יכולה להימצא חלופה למעצר". על החלטה זו ערר המשיב לבית משפט זה. עררו נדחה, אך בשולי הדברים נקבע כי אם תימצא חלופה ראויה העונה על הדרישות שפורטו בתסקיר המעצר, יהיה מקום לדון שוב בעניין. ביום 27.9.05 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בטענה כי נמצאה חלופה ראויה למעצרו. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו לאחר שחקר את הערב שהוצע על ידי המשיב. על החלטה זו ערר המשיב שוב לבית משפט זה, ועררו נדחה בשנית.

4.ביום 3.3.06 הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים. המשיב התנגד לבקשה והציע להסתפק בימים ספורים בלבד עד לעדותה של המתלוננת בפני בית המשפט המחוזי. בית משפט זה ( כבוד השופט א' לוי ) נעתר באופן חלקי בלבד לבקשה והורה על הארכת המעצר עד ליום 23.4.06, וזאת על מנת "ששאלת מעצרו של המשיב תשוב ותיבחן בעקבות עדותה של המתלוננת, ובלבד שבאמתחתו של המשיב תהיה חלופה ראויה אשר תניח את דעתו של בית משפט קמא". משפטו של המשיב לא הסתיים בתוך תקופת ההארכה, והמבקשת הגישה בקשה שנייה להארכת המעצר, בתשעים ימים נוספים. ביום 23.4.06 הורה בית משפט זה ( כבוד השופטת ע' ארבל ) על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים, החל מיום 23.4.06. בית המשפט הפנה את המשיב לבית המשפט המחוזי לבחינת חלופת המעצר החדשה שהציע, "שיתכן מאד שתשכנע את בת בית המשפט המחוזי שיש בה להפיג את החשש ממסוכנותו של המשיב ולענות על דרישות שירות המבחן." בית המשפט ציין עוד כי "המתלוננת סיימה עדותה בבית המשפט והחשש לשיבוש מהלכי משפט שהיה קיים הוסר, או לפחות נחלש במידת-מה".

5.מונחת בפניי בקשתה של המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בשלישית. בבקשתה ציינה המבקשת כי דיון ההוכחות שהיה קבוע ליום 9.5.06 בוטל לבקשת ב"כ המשיב, בשל מחלתו; וכי הדיון ביום 14.5.06, אליו הוזמנו ארבעה מתוך חמשת עדי התביעה שנותרו להעיד במשפט, בוטל בעקבות טענתו של בא-כוח המשיב לפםסילתו של ההרכב היושב בדין. לאחר שטענת הפסלות נדחתה, ביקש בא-כוח המשיב להפסיק את הדיונים כדי שיהיה לו סיפק לערער על ההחלטה. הדיון נמשך חלקית.

בד בבד, הגיש שירות המבחן ביום 21.5.06 תסקיר מעצר חדש בעניינו של המשיב, הסוקר את מצבו של המשיב ואת מידת הלימותה של חלופת המעצר שהציע:

"בשיחה שקיימנו לאחרונה עם [המתלוננת], היא שבה ובטאה חשש מאפשרות של שחרור בעלה. היא מסרה כי בעלה מעביר אליה מסרים כפולים. לדבריה בדיונים בהליך הגירושין הוא מבטא רצון לשלום בית, ובהמשך מכנה אותה בגינויי גנאי ומפעיל כלפיה לחצים באמצעות בנם הצעיר. ... היא מסרה כי במידה ו[המשיב] ישוחרר היא מתכוונת לעזוב עם ילדיה למרכז לנשים מוכות. במהלך השיחה עמה הרבתה לבכות, והתרשמנו כי נתונה בלחץ נפשי רב. ... בפנינו הוצגה חלופה יחידה למעצרו של [המשיב] – שחרור לישיבה במושב מטע. ... בעבר הופנו למסגרת זו מספר מופנים על ידי שירותנו ועלו קשיים ברמת הפיקוח ושמירה על תנאי השחרור וכן ברמת הדיווח (התגלו דיווחים לא אמינים)."

6.לטענת המבקשת, העבירות בהן מואשם המשיב מלמדות על מסוכנותו, ומקימות חשש לשיבוש הליכי המשפט. לדבריה, לתביעה נדרש מועד הוכחות אחד בלבד לסיום פרשתה וכי לאחר מכן משפטו של המשיב לא יימשך זמן רב. המבקשת מדגישה כי תסקיר המבחן בעניינו של המשיב מדבר בעד עצמו ולא מאפשר את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

בא כוחו של המשיב טוען מנגד, כי ההליכים בעניינו נמשכים זמן רב מאוד וכי בקשותיו לביטול דיונים נבעו מכך שהוא לא קיבל את חומר החקירה. הוא מוסיף כי המתלוננת עצמה לא מתנגדת לשחרורו של המשיב, ומפנה לעדותה של המתלוננת בפני בית המשפט המחוזי, לפיה "אם יש אפשרות שהוא יהיה בחוץ ורחוק ממני, כדי להיות עם הילדים, אין לי בעיה עם זה, רק שיהיה רחוק ממני". באשר לתסקיר המבחן

החדש, סובר בא כוחו של המשיב כי התסקיר חסר, לא בודק את החלופה שהוצעה, ופוגע ביכולתו של המשיב להשתחרר. עוד מוסיף המשיב כי הוא ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי לאמץ את התסקיר במלואו מבלי לעמוד על קשייו. לאור זאת, הציע בא כוחו של המשיב, כי המשיב יוותר במעצר עד להחלטה בערר שהגיש.

7.עיינתי בטענות הצדדים ומצאתי כי יש להיעתר לבקשת המדינה בחלקה. תסקיר המבחן שהוגש נגד המשיב ואף דבריה של המתלוננת בעדותה מלמדות על כך שמסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת עודנה שרירה וקיימת. שירות המבחן הדגיש מפורשת בסוף תסקירו כי "בהיעדר חלופה שיש בה כדי לנטרל הסיכון המתואר, אין אנו באים בהמלצה על שחרורו [של המשיב]". אין בידינו לבחון את טענותיו של המשיב נגד תסקיר המבחן, ובעניין זה הוגש ערר נפרד. עם זאת, כשמסקנתו של שירות המבחן מצטרפת לממצאים האחרים בעניינו של המשיב ולהחלטותיהן הקודמות של הערכאות השונות בעניינו, אין בידי לקבל את הצעתו של בא כוח המשיב להאריך את המעצר עד למתן ההחלטה בערר בלבד. מסוכנותו של המשיב כלפי המתלוננת היא מסוכנות ממשית, שיש בה כדי לאיים על אורחות חייה של המתלוננת ולפגוע בה. די בכך כדי להיענות לבקשת המבקשת ולהאריך את מעצרו. עם זאת, אין להתעלם מהימשכותם הרבה של ההליכים, מכך שהמתלוננת כבר מסרה את עדותה ומכך שפרשת התביעה מתקרבת לקצה. אין להתעלם אף מן הערר התלוי ועומד בבית משפט זה ומכך שייתכן כי יעלה בידיו של המשיב להציע לבית המשפט המחוזי חלופת מעצר הולמת. לאור כל האמור, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-45 ימים מיום 7.6.06 או עד למתן החלטה אחרת על ידי בית המשפט המחוזי, לפי המוקדם.