בש"פ 4494/99 מדינת ישראל נ. יואל רחמילביץ

לפניי בקשה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, או עד למתן פסק דין במשפט התלוי ועומד נגדם, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-.

1.על פי המתואר בכתב האישום, קשרו המשיבים ביחד עם שישה אחרים קשר להקים מעבדה לייצור סמים מסוכנים, להחזיק בהם ולסחור בהם. המשיב מס' 1 נועד לשמש בתפקיד הכימאי שייצר את הסמים במעבדה והמשיב מס' 2 נועד לסייע לו כשוליה. בהתאם לקשר שנרקם הקימו המשיבים וחבריהם, באוקטובר 1997, מעבדה לייצור סמים בדירה בכפר נטר. על פי הנטען בכתב האישום, רכשו המשיבים, וחבריהם ציוד וחומרים כימיים שנועדו לשמש לייצור סמים מסוכנים במעבדה. במסגרת הפעלת המעבדה ביצעו המשיבים, כך על פי הנטען, תהליכים כימיים המפורטים בכתב האישום, וייצרו את הסמים המסוכנים. עם סיום חוזה השכירות של הדירה ששימשה למעבדת הסמים העבירו המשיבים וששת חבריהם את הציוד והחומרים למשרד ברמת גן, שבו הועסק המשיב מס' 1. על פי הנטען, המשיכו המשיבים בהפקת הסם גם במעבדה החדשה.

2.ביום 16.10.99 הוגש כנגד המשיבים וששת חבריהם כתב אישום. עם הגשת כתב אישום הוגשה לבית המשפט, בב"ש 82045/98, בקשה למעצרם של המשיבים וששת חבריהם עד תום ההליכים. ביום 29.12.98 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב מס' 2 עד לתום ההליכים המתנהלים נגדו, וביום 7.2.99 הורה, בהסכמת המשיב מס' 1, על מעצרו של האחרון עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קבע ארבעים-ושניים מועדים לשמיעת ההוכחות.

3.הישיבות שנקבעו לחודש מרץ בוטלו לפי בקשת המדינה, בשל קיומם של מגעים להסדר טיעון בין המבקשת לששת חבריהם של המשיבים. ואכן, ביום 4.3.99 הודיעה המבקשת על הסדר טיעון שנערך עימם. בהתאם להסדר הטיעון, הורשעו הששה על סמך הודאתם, וביום 15.4.99 נגזר דינם. לאור המצב החדש שנוצר לא היה עוד צורך, לדעת המדינה, בקיומן של ישיבות הוכחה רבות. בנוסף חשבה המבקשת כי תצליח להגיע להסדר טיעון גם עם המשיבים 1 ו2-, לפיכך הגישה המדינה בקשה לביטול הישיבות הקבועות לחודשים אפריל ומאי. בחודשים הנותרים (יוני יולי) היו צפויות להתקיים 13 ישיבות הוכחה. שתי ישיבות שהיו קבועות לראשית חודש יוני בוטלו ביוזמת בית המשפט. בישיבה האחרונה שהתקיימה, בה העיד עד מומחה מטעם המבקשת, תקפה ההגנה את עדות המומחה. לפיכך, נדרשה המבקשת להוסיף עדים נוספים. בכדי להעניק זמן למבקשת להתכונן לעדות בוטלה ישיבה אחת. בישיבה הקרובה עתידה התביעה לסיים את פרשת התביעה.

4.המבקשת מוסיפה ומציינת כי הן למשיב מס' 1, והן למשיב מס' 2 הרשעות קודמות בעבירות רכוש וסמים, בגינן אף ישבו בכלא. כמו כן, בעת ביצוע העבירות המיוחסות להם על פי כתב האישום נשוא תביעה זו היו תלויים ועומדים כנגדם עונשי מאסר על תנאי בני הפעלה בתיק זה.

5.בפניי שבה המבקשת והדגישה את עברם הפלילי המכביד של המשיבים ואת העובדה, כי פרשת התביעה צפויה להסתיים בישיבה הקרובה. מנגד, טענה באת-כוחו של המשיב מס' 1, כי התמשכות הליכים נובעת אך ורק ממחדלי התביעה שהתבטאו הן בביטול המועדים שהיו קבועים לחודשים אפריל ומאי והן מחומר חקירה חדש שהתגלה לסניגוריה רק במהלך עדות מומחה המז"פ בבית המשפט בישיבות שהתקיימו במחצית השניה של חודש יוני. כן ציינה באת-כוח המשיב מס' 1, כי במסגרת פרשת ההגנה עתידים להעיד כ18- עדים, ולפיכך יתארך המשפט. בנסיבות אלה, נטען, כי אין מקום להאריך את מעצרו של המשיב מס' 1 עד לתום ההליכים. בא-כוחו של המשיב מס' 2 הצטרף לטיעונים אלה, אך הוסיף וטען, כי ככל שהדבר נוגע למשיב מס' 2, הרי שלמרות עברו הפלילי, אין נובעת ממנו סכנה לציבור. זאת, משום שגם מחומר הראיות עולה כי המשיב מס' 2 אינו מומחה בתחום הכימיה. כן ציין הסניגור, כי למשיב מס' 2 בן תינוק, וכי בעת שהותו של המשיב במעצר נמצא הבן בחזקת אימו של המשיב, לאחר שאימו של התינוק נרצחה.

6.לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים שבאו לפניי הגעתי למסקנה כי יתכן שהתביעה שגתה בבקשתה לבטל את הדיונים שהיו קבועים לחודשים אפריל ומאי, שעה שהמשפט כלפי שני הנאשמים טרם הסתיים. אולם, לאור חומרת העבירות המיוחסות למשיבים - ביניהן עבירות המקימות חזקת מסוכנות - ולנוכח עברם הפלילי המכביד ועונשי המאסר על-תנאי התלויים ועומדים כנגדם, אין אני מוצא מקום לשחרר את המשיבים ממעצר. אשר על כן, אני מאריך, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-, את מעצרם של המשיבים ב90- ימים, החל ביום 15.7.99, או עד למתן פסק דין בת.פ.ח. 10345/98 בבית המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, לפי המוקדם.