בש"פ 450/10 מדינת ישראל נ. סעד אבו עסא

1.

משיב 1 (להלן: סעד) הוא אחיו של קטין שנרצח בתאריך 30.8.08. נגד החשוד בגרימת מותו של הקטין, עיד אבו רקייק, הוגש כתב אישום בו יוחסה לו, בין היתר, עבירה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין. בכתב אישום נוסף שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הפעם נגד סעד וחסן אבו עסא (להלן: חסן), נטען כי בתחילת שנת 2009 הם קשרו עם שלושה אחרים, לגרום למות אביו של הנאשם ברצח הקטין – יוסף סלמאן אבו רקייק (להלן: המנוח). נטען, שאת זממם הוציאו הקושרים אל הפועל בתאריך 17.1.09, בשעות אחר הצהריים. הם הגיעו למכלת אותה מנהל אחיו של המנוח, ומכלי נשק שהחזיקו בידיהם ירו המשיבים לעבר המנוח שישב ברכבו, מספר רב של כדורים שלפחות תשעה מהם פגעו בו. המשיבים מיהרו להסתלק מהזירה, ורופא אליו הובהל המנוח קבע את מותו.

2.

כתב האישום נגד המשיבים הוגש בתחילת חודש פברואר 2009, וביום 11.3.09 נעתר בית המשפט לבקשת המדינה והורה על מעצרם עד תום ההליכים. משלא הסתיים המשפט במועד אותו קצב המחוקק בסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי סמכויות אכיפה – מעצרים, התשנ"ו-1996, ביקשה המדינה להאריך את המעצר בתשעים ימים, ובית משפט זה נעתר לה. בבקשה שבפני מבקשת המדינה לשוב ולהורות על הארכת מעצרם של המשיבים.

3.

בית המשפט המחוזי החל לשמוע את הראיות בחודש מאי 2009, ועד כה קוימו מספר ישיבות במהלכן נשמעו עדים לא מעטים, ונקבע כי המשך הדיון יתקיים בארבעה מועדים בחודשים פברואר ומרץ 2010. כאמור, הוראת המחוקק היא כי יש לסיים את ההליכים בעניינו של נאשם הנתון במעצר תוך זמן קצוב, וככל הנראה מתוך היכרות עם העומס המוטל על בתי המשפט, נקבעה הסמכות המעוגנת בסעיף 62 לחוק, להאריך את המעצר מפעם לפעם, כאשר סעיף זה נועד לתת מענה למקרה החריג, ואסור שהשימוש בו ייעשה כדרך שגרה.

ברור עניינם של המשיבים אכן נמשך זמן רב מהמצופה, וחוששני שאם לא יוקדשו לכך מועדים נוספים, כי אז גם בתקופת המעצר המבוקשת עתה לא יהיה די. בנסיבות אלו מצווה בית המשפט לשקול אם לא הגיעה השעה להעדיף את זכותם של המשיבים לחרות על פני מעצרם, חרף הסכנה הגלומה בכך לציבור. סבורני, כי בעניינם של המשיבים טרם הגיעה השעה לכך, בעיקר נוכח עבירת הרצח המיוחסת להם. ככל שאישום זה יוכח, כי אז לא יהא מנוס מן המסקנה כי עניין לנו עם משיבים שסכנתם המופלגת שוב אינה טעונה הוכחה, ועל כן סברתי כי בשלב זה לא יהא זה נכון להניח סכנה זו לפתחו של הציבור.

אי לכך, אני נעתר לבקשת המדינה, ומורה על מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 3.2.10 או עד למתן פסק הדין ב-תפ"ח 1022/09 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.