פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4518/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
העורר:
מחמד מטור
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערר על מעצר
תאריך הישיבה:
י"ג בסיוון התשס"ז
(30.5.07)
בשם העורר:
עו"ד אנדרה רוזנטל
בשם המשיבה:
עו"ד מורן סילס
החלטה
בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים, יוחסו לעורר עבירת חטיפה לפי סעיף 369 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ועבירה של הסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. נטען, כי בשנת 2006 החליט פואד חשימאת לבטל את ארוסיה של בתו עם סאאד אלעיסאווי, ובעקבות כך שיגר לו זה האחרון איום לחטוף את בנו הצעיר. בתאריך 11.3.07 הגיעו העורר ואחר – זכריא עבד אלטיף - לאזור ביתו של פואד, ומשהבחינו בבנו בן ה-8, הכניסוהו לרכב והחלו נמלטים משם בנסיעה מהירה, כאשר מגמת פניהם לרמאללה. מזימתם של השניים סוכלה, משנעצרו על ידי כוחות הביטחון במחסום שהיה מוצב בדרכם.
בפני בית משפט קמא עתרה המשיבה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, ובמהלך הדיון לא היתה מחלוקת בשאלת קיומן של ראיות לכאורה; והואיל והמסקנה שהתבקשה מכך היתה כי קיימת גם עילת מעצר, התרכז הדיון בשאלה אם ניתן לעשות שימוש בחלופת מעצר – החזקתו של העורר בקהילה טיפולית לגמילה מסמים. בעניין זה, נוסחה המלצתו של שרות המבחן בתסקיר שהגיש לבית משפט קמא בלשון זו: "באם [ בית המשפט ] רואה לנכון לעשות שימוש בהליך המשפטי כמנוף לשיקום, אנו ממליצים לשחררו... לצורך עריכת ראיון בקהילה הטיפולית". השופטת המלומדת של בית משפט קמא סברה כי המלצת שרות המבחן נועדה להיטיב עם העורר, ובכך אין פסול, אולם לא היה בה מענה לשאלה אם החלופה המוצעת תהווה מענה הולם למסוכנותו. נוכח זאת הוחלט להותיר את העורר במעצר.
אינני סבור כי בהחלטה זו נפל פגם. העורר לא פנה לאפיק טיפולי קודם לביצוען של העבירות, אלא רק בעקבות מעצרו. אכן, גם על כך יש לברך, ובלבד שאותה חלופה או אחרת שיציע העורר בעתיד, יהא בהן מענה הולם לסכנה הנשקפת ממנו, אותה סכנה שביטויה החריף היה בחטיפתו של ילד צעיר מהוריו. על כן, ונוכח "שתיקתו" של התסקיר בעניין זה, שוב אין מנוס מדחיית הערר, אולם העורר יהיה רשאי להציע חלופה אחרת, ואם כך יעשה, ישוב בית המשפט המחוזי וישקול בשנית אם ניתן לעשות בה שימוש כתחליף למעצר ממש.
הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ג בסיוון
התשס"ז (30.05.07).
ש ו פ ט