בש"פ 4522/98 יצחק מאיר נ. מדינת ישראל

1.נגד העורר הוגש כתב אישום בת.פ. 902/98 בשל סחר בסם מסוג הרואין שאותו מכר לסוכן משטרתי, כשמדובר על 0.3215 גרם, ביום 30.10.97.

בית משפט השלום והמחוזי קבעו כי על העורר להישאר במעצר עד תום הדיון בתיקו הקבוע לישיבה ראשונה ביום 1.9.98.

2.עורך-דין קאזיס קובל על כך שאישום זה הוגש לאחר מספר חדשים שהעורר זוכה בשל עבירות מאוחרות יותר (מנובמבר 1997). תשובת בא-כוח המשיבה היא כי הדבר נעשה כדי לא "לשרוף" את הסוכן.

3.העורר במעצר מיום 16.3.98 .

4.בית משפט קמא נתן דעתו לעבירות קודמות, למאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו ולראיות לכאורה בתיק זה.

5.בית משפט קמא סבר שמעצר בית אינו מתאים שכן שם מכר לסוכן את הסם. לטענת עורך-דין קאזיס התעלם בית המשפט מכך שהסוכן המשטרתי פיתה את העורר למכור לו סם מביתו וכי לא נמצא כל לקוח אחר במעקב או בתצפית ליד ביתו.

6.עוד טוען בא-כוח העורר כי הראיות לכאורה קלושות שכן לא נמצא סם ברשותו של העורר, לא בבית ולא בידיו ואין להסיק מהרשעות קודמות מסקנות נגדו בתיק זה, שאם כן יש גם להתחשב שזה עתה זוכה מעבירות שיוחסו לו.

7.עבירות סמים הן עבירות קשות וחמורות ומסוכנות לציבור ועל בית המשפט לשקוד שלא יפגעו אחרים מסמים הנמכרים, בין בכמות גדולה ובין בכמות קטנה.

8.יחד עם זאת על בית-המשפט להיות זהיר בהסקת מסקנות על סמך הרשעות קודמות, למקרה כמו המקרה שלפנינו, בו מואשם העורר במכירת סם לעבריין, סוכן משטרתי וזאת כשמעיון בחומר שהובא לפי בית המשפט ישנן ראיות לכאורה, אך ראיות אלה לוקות בכמה ליקויים, לרבות בחוסר בדיקות שניתן היה לבצעם, כדי לחזק ראיות אלה ודבר זה מעלה תמיהה.

9.בהתחשב באמור לעיל, יועבר התיק לשופט התורן בבית משפט השלום בבאר-שבע, אשר יקבע לאחר שמיעת טענות באי-כוח הצדדים, את תנאי השחרור בערובה.

10.עד החלטה אחרת ישאר העורר במעצר.

11.ראוי ששופט השלום התורן בבאר-שבע יחליט בעניין תוך 3-4 ימים מהיום.