בש"פ 4526/97 רפי אוחנה נ. מדינת ישראל

1.העורר, המואשם בעבירות החזקת נשק שלא כדין והחזקה ושימוש בסמים מסוכנים, הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצור אותו עד תום ההליכים. טענתו היא, כי חל כירסום בעוצמת הראיות שעל יסודן נעצר.

בקשתו נדחתה, ומכאן הערר.

2.סניגורו של העורר, עורך הדין פלדמן, פירט בפני אחת לאחת את כל החולשות שנתגלו במהלך המשפט בראיות התביעה. לדידי, די בראיה אחת מתוכן - טביעת אצבעו של העורר שנתגלתה על שקית אשפה שהונחה מעל לכלי הנשק והסמים - כדי להקים תשתית ראייתית לכאורית למעצר.

3.בעניין זה טען הסניגור, שהשקית שבה הוטבעה טביעת האצבע, לא סומנה על-ידי השוטר שתפס את שקיות האשפה. ואולם, להעדר סימן זה מצוי הסבר בחומר הראיות. כמסתבר, השוטר תפס שתי יריעות נפרדות שכל אחת מהן כללה שתי שקיות אשפה מחוברות זו לזו, ואלה הופרדו בעת הבדיקה במז"פ.

4.בנסיבות אלה איני רואה מקום להתערב בהחלטתו של בית-המשפט המחוזי.

הערר נדחה.