החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4528/07 מדינת ישראל נ. יעלב אלחמידי

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר עד תום ההליכיםבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים)

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דן בבקשה להארכת מעצרו של משיב שנעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תחבורה וחבלה ושוטרים. נקבע כי המשיב מהווה סכנה גלויה לציבור נוכח עברו ומאסרים על תנאי ברי הפעלה, ולפיכך יש להאריך את מעצרו, אך רק בחלק מהתקופה שהתבקשה, 60 ימים או עד מתן פסק הדין הקודם.

העובדות

המשיב הואשם בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רישיון. לפי כתב האישום נמלט מהשוטרים ברכב בנסיעה מהירה, ובהזדמנות נוספת נמלט מהם שוב ברכב. המשיב עצור עד תום ההליכים, שמיעת הראיות הסתיימה והצדדים הגישו סיכומים, והכרעת הדין נמצאת בשלבי כתיבה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נוכח משך המעצר וסכנתו לציבור?

הלכות

  1. 1

    מעצר ממושך אינו מחייב שחרור כאשר המשיב מהווה סכנה גלויה וברורה לציבור, במיוחד כשיש לו עבר פלילי ומאסרים על תנאי ברי הפעלה.

    ״מדובר במשיב שסכנתו לציבור גלויה וברורה, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח עברו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה
  • הפרעה לשוטר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

4528/07

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

יעלב אלחמידי

בקשה להארכת מעצר (שנייה) לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות

אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996

תאריך הישיבה:

י"ח בסיון התשס"ז

(4.6.07)

בשם המבקשת:

עו"ד זיו אריאלי

בשם המשיב:

עו"ד מאיר לחן

החלטה

המשיב עומד לדין באשמת ביצוען של מספר עבירות – סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, חבלה בכוונה מחמירה, הפרעה לשוטר ונהיגה ברכב מנועי ללא רישיון נהיגה. בכתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בחודש יוני 2006 נטען, כי בתאריך 3.6.06, בשעת לילה מאוחרת, הבחינו שוטרים במשיב נוהג ברכב, ומאחר וחיפשו אותו ביקשו לעוצרו. משהבחין המשיב בשוטרים פתח בנסיעה מהירה, תוך סיכון חיי אדם, ונמלט. ביום 5.6.06 הגיעו שוטרים לשבטו של המשיב כדי לעוצרו, וגם הפעם הוא נמלט תוך שהוא עושה שימוש ברכב.

המשיב נעצר בשעתו עד תום ההליכים, ומשחלפו 9 חודשים מיום הגשתו של כתב האישום, עתרה המשיבה להאריך את מעצרו, ובית משפט זה נעתר לכך מכוח סמכותו לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996. בינתיים חלפה גם תקופה זו, והמשיבה עותרת בשנית להארכת המעצר.

שמיעתן של הראיות בעניינו של המשיב הסתיימה זה מכבר, וגם את סיכומיהם הגישו הצדדים בחודש מאי 2007. העולה מכך הוא כי כל שנותר לבית משפט קמא לעשות, הוא לתת את הכרעת הדין, ועל כך הוא שוקד עתה.

אכן, מעצרו של המשיב נמשך זמן רב, ואפשר אף מעבר למתחייב, ברם, מדובר במשיב שסכנתו לציבור גלויה וברורה, והדברים נאמרים ביתר שאת נוכח עברו הפלילי והעובדה שבעת ביצוען של העבירות המיוחסות לו הפעם, עמדו נגדו מאסרים על תנאי ברי הפעלה. לפיכך, מסקנתי היא כי אין מנוס מהארכת המעצר פעם נוספת, אולם איעתר לבקשת המדינה בחלקה בלבד, מתוך תקווה שבית המשפט המחוזי יסיים את מלאכתו במועד מוקדם ככל שניתן.

אני מחליט אפוא להאריך את מעצרו של המשיב ב-60 ימים, אשר תחילת מניינם יהיה ביום 7.6.07, או עד למתן פסק דין בת"פ 8160/06 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.

ניתנה היום, י"ח בסיון תשס"ז (4.6.07).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1מעצר ממושך אינו מחייב שחרור כאשר המשיב מהווה סכנה גלויה וברורה לציבור, במיוחד כשיש לו עבר פלילי ומאסרים על תנאי ברי הפעלה.