בש"פ 4528/97 לוי שי נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו בהחזקת 12.217 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין שלא לשימוש עצמי, נעצר עד תום הליכי המשפט. עררו לבית-המשפט המחוזי נדחה, ומכאן הערר להשאיר שבפניי.

העורר טען כי החזיק בסם לשימושו האישי. כך סיפר העורר בחקירתו במשטרה, והסביר כי צורך הוא את כמות הסם שנתפסה ברשותו במשך שבוע. סניגורו של העורר אף הגיש חוות דעת מומחה, ממנה עולה כי ידועים מקרים בהם צורך המכור לסם 10 גרם קוקאין ליום. ברם, אפילו אם כך הדבר הוא "במקרים רבים", כאמור בחוות הדעת המומחה, אין בכך כדי להועיל לעורר.

כמות הסם היוצרת חזקה על-פי דין כי הסם הוחזק שלא לשימוש עצמי, הינה 0.3 גרם בלבד. על העורר היה, איפוא, לסתור חזקה זו.

בהליך המעצר, בו אין אפשרות לקבוע ממצאי מהימנות, דברי העורר במשטרה, ללא תמיכה אובייקטיבית המאשרת כי הוא צורך את הכמות שנתפסה ברשותו, אינם מפחיתים מעוצמת החזקה הפועלת לחובתו.

עם זאת, הגם שעבירת הסמים שבה הואשם העורר יוצרת לעצמה חזקת מסוכנות, יש לבדוק בדיקה אינדיווידואלית אם עניינו של העורר אינו מצדיק חלופת מעצר.

במקרה דנן, בנוסף לחומרת העבירה הפועלת כנגד חלופת מעצר, גם עברו הפלילי של העורר - שלפי כתב-האישום עבר את העבירה הנדונה כשנה לאחר ריצוי עונש מאסר משמעותי שהוטל עליו בגין עבירת סמים ובעוד מאסר על-תנאי תלוי ועומד נגדו - מלמד כי העורר עלול להמשיך בפעילות פלילית אם ישוחרר ממעצרו.

הערר נדחה.