בש"פ 4536/98 סאמי שיבלי נ. מדינת ישראל

1.הערר מופנה כלפי החלטת נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת שהורה על מעצר הנאשם עד תום ההליכים. משפטו של העורר יחל בסוף אוקטובר שנה זו.

2.בא-כוח העורר מבקש לשחרר את העורר בערובה על-פי סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו1966-.

3.בא-כוח העורר מפנה את תשומת ליבי לכמה תמיהות בהתנהגות המתלוננת לענין תלונתה בעניין האונס. לרבות כתם זרע (שלא ניתן לקבוע ד.נ.א). טענתו היא כי המתלוננת מעלילה על הנאשם כי רצה לפטרה. כי היא לא התלוננה מיד ועוד טענות אחרות.

4.באת-כוח המשיבה הפנתה תשומת ליבי לגירסת המתלוננת שנראית בעיני התביעה ללא פירכות וציינה עובדות מרשיעות בהתנהגות העורר כגון התנהגות הנאשם, בנסיעתו עם המתלוננת, הצעותיו למתלוננת, פניה לטניה למנוע תלונה ועוד עובדות אחרות.

5.נחה דעתי כי ישנן ראיות לכאורה נגד הנאשם.

6.באשר לחלופת מעצר לפי סעיף 21(ב)(1) - ציין הנשיא המלומד בעיקר את האפשרות לשיבוש הליכי משפט, בנוסף למסוכנותו. באי-כוח הצדדים הביאו לפני החלטות לכאן ולכאן בנסיבות דומות ושונות, של בית משפט זה ובתי-משפט בערכאות ראשונות.

7.ניראה לי שבעניין המסוכנות ניתן למצוא חלופת מעצר מתאימה. המדאיג יותר היא הסכנה לשיבוש הליכי משפט.

8.אשר על כן הבקשה נדחית בשלב זה.

9.יחד עם זאת ידון בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין זה לאחר השמעת עדות המתלוננת, החבר וחברתה של המתלוננת, במשפט שנקבע לדיון, בישיבה הראשונה שנקבעה בבית המשפט ויברר אם ניתן למצוא חלופה על פי סעיף 21(ב)(1) לחוק הנ"ל שיבטיח את שלום הציבור.