בש"פ 4537/00 אחמד פרג' נ. מדינת ישראל

1.נגד העורר הוגש כתב אישום, המייחס לו ארבעה אישומים הנוגעים לעסקאות בסם מסוכן מסוג קנבוס וטבלאות סם מסוג אקסטזי. על פי המיוחס לעורר, הוא היה מעורב בע סקאות המתייחסות לכמות כוללת של 24 ק"ג סם קנבוס ו1000- טבליות אקסטזי, עסקאות בהם נטלו חלק גם אחד מאחיו וכן אחד בשם עזמי. חלקו של העורר היה, שלפי בקשת אחיו כאתב, הביא את הסם לצורך עסקאות שנכרתו בין אחיו לאחר, אשר כעבור זמן הוברר שהיה סוכן משטרתי. בית המשפט המחוזי הורה לעצור את העותר עד תום ההליכים, ועל כן הוגש ערר זה.

2.בא כוח העורר טען ארוכות כנגד מסקנת בית המשפט המחוזי, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמות המיוחסות לעורר. עיינתי בחומר החקירה אשר בידי התביעה, והנני סבור שאין להתערב במסקנה שקיים חומר ראיות לכאורה לאשמות המיוחסות לעורר. חומר זה כולל הודעות של כאתב, את אחת ההודעות של עזמי וכן ראיות מסבכות ומסייעות נוספות.

המדובר, אם כן, בקיום ראיות לכאורה למעורבות העורר במספר עסקאות סמים. כן יודגש, שעסקינן בכמות סם גדולה. בנוסף, לעורר הרשעות קודמות רבות, ביניהן עבירות לא מעטות לפי פקודת הסמים המסוכנים, עבירות נגד רכוש, עבירות אלימות ועבירות של בריחה ממשמורת חוקית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפה של שוטר במילוי תפקידו. בעבר כבר ריצה העורר עונשי מאסר בפועל.

בנסיבות כוללות אלה ובמסוכנות העורר העולה מהן, אין תימה שבית המשפט המחוזי לא מצא שיש חלופת מעצר אשר תייתר את מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

3.אחד מסנגוריו של העורר טען שאין מקום למעצר העורר, נוכח זאת שמאז נתגלה חלקו בפרשה לא היה במעצר משך תקופה של שלושה חודשים. מכאן, הוא מבקש שיוסק שאין מניעה שהעורר ימשיך להיות משוחרר מהמעצר. אין לקבל את הטענה. בשעתו סברו אנשי התביעה שאין די ראיות להעמדת העורר לדין. לאחר עיון חוזר והשלמות מספר, השתנתה המסקנה; ומיד עם ההחלטה להגיש נגד העורר כתב אישום, נתבקש מעצרו עד תום ההליכים. בנסיבות אלה, היותו של העורר משוחרר אינה שונה מכל מקרה אחר בו חשוד אינו במעצר עד שמתגבשות נגדו ראיות המצדיקות הן את הגשת כתב אישום נגדו והן את מעצרו.

הערר נדחה.