החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4542/13 בזלמיט אחמד נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים בעבירת קשר לסיוע לאויב בזמן מלחמהערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה ערר על החלטה למעצר עד תום ההליכים של חשוד בקשר לסיוע לאויב בזמן מלחמה. נקבע כי עבירה זו מקימה חזקת מסוכנות שאינה צריכה ראיה. לנוכח נסיבות העבירה והעבר הפלילי של העורר, אין מקום לשקול תסקיר מעצר או חלופת מעצר.

העובדות

לעורר יוחס כתב אישום בעבירת קשר לסיוע לאויב בזמן מלחמה לפי סעיפים 92 ו-99 לחוק העונשין. לפי הנטען, הקשר נגע לתקיפת חיילים או שוטרים במטרה לחטוף את נשקם. לעורר עבר פלילי בעבירת שוד משנת 2006, בגינה ריצה מאסר בפועל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לשחרור העורר לחלופת מעצר או להורות על תסקיר מעצר בנסיבות העבירה המיוחסת לו של קשר לסיוע לאויב בזמן מלחמה?

הלכות

  1. 1

    בעבירה של קשר לסיוע לאויב בזמן מלחמה קיימת חזקת מסוכנות, והמסוכנות הנובעת ממנה היא מן המפורסמות שאינה צריכה ראיה.

    ״ענייננו בעבירה אשר מקימה חזקת מסוכנות ואשר המסוכנות הנובעת ממנה היא מן המפורסמות שאינה צריכה ראיה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בנסיבות העבירות המיוחסות לעורר אין מקום לשקול הגשת תסקיר מעצר וחלופת מעצר, בשל העבר הפלילי והעבירה החמורה.

    ״דומני כי בנסיבות העבירות המיוחסות לעורר, אין אפילו מקום לשקול תסקיר מעצר וחלופת מעצר״

מילות מפתח

  • חזקת מסוכנות
  • קשר לסיוע לאויב בזמן מלחמה
  • תסקיר מעצר
  • חלופת מעצר
  • עבר פלילי
  • ערר
  • חטיפת נשק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

4542/13

לפני:

כבוד השופט י' עמית

העורר:

בזלמיט אחמד

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

ערר על מעצר עד תום הליכים – החלטת

בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק מ"ת 14023-06-13 שניתנה ביום 16.6.2013 על

ידי כבוד השופט ר' וינוגרד

תאריך הישיבה:

כ"ב בתמוז התשע"ג

(30.6.2013)

בשם העורר:

עו"ד ויסאם לידאוי

בשם המשיבה:

עו"ד נורית הרצמן

החלטה

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של קשר לסיוע לאויב בזמן מלחמה, לפי סעיפים 92+99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בתמצית שבתמצית, מכתב האישום עולה כי המשיב קשר עם אחרים לתקוף חיילים או שוטרים במטרה לחטוף את נשקם, וכפי שעולה מהודעותיו של המשיב עצמו, אף עלתה אפשרות לחטוף חיילים (ראו הודעת המשיב מיום 29.5.13 שעה 09:20 וכן הודעתו של עמאד מיום 7.4.13, בה מתאר עמאד את המפגש שבו המשיב היה נוכח, ואשר במהלכה דובר על הפעולה האפשרית לחטיפת הנשק מהחיילים).

על פניו, ענייננו בעבירה אשר מקימה חזקת מסוכנות ואשר המסוכנות הנובעת ממנה היא מן המפורסמות שאינה צריכה ראיה, נוסיף על כך, כי לעורר שבפנינו עבר פלילי בגין עבירת שוד משנת 2006 בגינה ריצה עונש מאסר בפועל. דומני כי בנסיבות העבירות

המיוחסות לעורר, אין אפילו מקום לשקול תסקיר מעצר וחלופת מעצר.

אשר על כן אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, כ"ב בתמוז

התשע"ג (30.6.2013), בנוכחות הצדדים.

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1בעבירה של קשר לסיוע לאויב בזמן מלחמה קיימת חזקת מסוכנות, והמסוכנות הנובעת ממנה היא מן המפורסמות שאינה צריכה ראיה.
  2. 2בנסיבות העבירות המיוחסות לעורר אין מקום לשקול הגשת תסקיר מעצר וחלופת מעצר, בשל העבר הפלילי והעבירה החמורה.