בש"פ 4544/98 עבד אל -פאתח אלהור נ. מדינת ישראל

1.העורר מואשם בגניבת רכב (אופנוע), נהיגה ברכב ללא רשיון וכניסה לישראל ללא אישור, כמפורט בכתב האישום שהוגש בבית משפט השלום בירושלים. כב' השופט פרקש הורה על מעצרו עד תום ההליכים ובערר הגיע לאותה מסקנה גם כב' השופט קמא בבית המשפט המחוזי בירושלים ונימק את החלטתו בצורה בהירה ומפורטת.

2.העורר מתגורר באזור B , בכפר צוריף ליד חברון. העורר נעצר ביום 24.4.98 ומשפטו אמור להחל באוקטובר 98.

3.השופט קמא בבית משפט קמא, בחן היטב את הראיות לכאורה ואת אפשרות חלופת המעצר והסביר הסבר היטב מדוע אין לסמוך על המעצר בערובה.

4.הערר מופנה כלפי דחיית המעצר החלופי שנדחה בבית משפט קמא כשהוצע מעצר בית עם ערבות כספית.

5.הסנגור המלומד טען בהרחבה ובפרוט ועמד על זכויות היסוד של חשוד שהעיקרון הוא שאם ניתן לשחררו בערובה ולא לעצרו יש לעשות כן.

ההצעה של הסנגור היא שהחשוד יהיה במעצר בית מלא בירושלים ותינתן ערובה של כ20,000- ש"ח להבטיח את בואו לבית המשפט ולעמוד לדין.

6.באת-כוח המשיבה טענה כי חשש ההימלטות הוא רב כדי להימלט מהדין, בתקווה שלא יתפש באזור בו הוא מתגורר והערובה לא תהיה מספיקה לעצור מבעדו, גם אם הערבים יערבו לו וכך ישתחרר מבלי שיועמד לדין.

7.אף כי מדובר רק בגניבת אופנוע, כפי שטוען הסנגור, הרי קיימת סכנה שאם תהיה הערובה כפי שהציע גם ינסה להימלט וגם קיים חשש לגניבות נוספות, משהוכיח כי הוא מוכן גם לעשות זאת וגם לנהוג ללא רשיון ולהיכנס לארץ ללא אישור.

נתתי דעתי גם לתקופת המעצר שהעורר עשוי להיות נתון בו עד המשפט בסוף אוקטובר.

נתתי דעתי גם לדיון הלכאורי של כב' השופט קמא לעניין השאלה אם מדובר כאן בסיכוי להרשעה בגניבה או רק בהחזקת רכוש גנוב.

8.העיקרון אכן הוא שאין לעצור חשוד אלא אם לא ניתן למצוא, חלופה מתאימה שתהיה, על פי סעיף 21(ב)(1), לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשל"ו1996-, פחות מכבידה על חירותו של האדם, אך תבטיח שהחשוד לא ימלט מהדין ולא יסכן את הצבור בפעולותיו.

אם ניתן למצוא דרך חלופית להבטחת האמור - על בית המשפט לפעול בדרך זו. אם החלופה לא תשיג את מטרתה זו - תהווה החלופה מסר שלילי היינו שניתן לבצע עבירות וגם להימלט מהדין.

9.במקרה שלנו הקושי הוא באפשרות בהימלטותו של העורר, דבר שהוא בנסיבות הנוכחיות, ניראה כאפשרי, חרף מעצר הבית בתנאים שהסנגוריה מציעה. בית המשפט לא יוכל לתת ידו להסדר חלופי שאינו מבטיח שהחשוד יועמד לדין ואם הוא אשם ישא בעונשו, הגם שהנסיבות של העבירות אינו כה חמור.

אין בית המשפט יכול לעשות פלסתר את מטרת המעצר, מתוך רצון לתת ביטוי לחירותו של החשוד כזכות יסוד שלא להיות נתון למעצר אם קיימת דרך אחרת.

10.אשר-על-כן ניראה שיש לדחות את הערר.

11.יחד עם זאת, ניתן להבין כי המשיבה אינה שוללת חלופת מעצר אם יובטחו תנאים מתאימים וערבות גבוהה יותר בהרבה ממה שהציע הסנגור, באופן שניתן יהא להביא לכך שבשל אותן ערובות, קרוב לוודאי שהעורר לא ינסה להימלט, כשגם השמירה עליו מוגברת יותר - אפשר ויהא ניתן למנוע את מעצרו, ואני סבור כי ראוי למצוא דרך כזו, אם היא אפשרית.

12.אשר-על-כן, חרף האמור בסעיף 10 לעיל, אם יוכל העורר באמצעות סנגורו להביא הצעה ברוח הדברים שבסעיף 11 לעיל לפני בית משפט קמא, בכל זמן שהוא מעתה ועד הדיון המשפטי - ישקול בית משפט קמא הצעה זו וישמע את טענות הצדדים ויחליט אם הצעת החלופה מספיקה, ויתן החלטה חדשה ומנומקת.