בש"פ 4547/18 אחמד עטיה נ. מדינת ישראל

ערר על החלטת בית משפט קמא, בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

1.

ענייננו

בכתב האישום הכולל שני אישומים של סחר בנשק, כאשר במהלך כל אחת מעסקאות הנשק נמכר אקדח בסכום של למעלה מ-30,000 ₪. האקדחים נמכרו לסוכן משטרתי בתיווך אחד בשם הינדי.

הערר שבפנינו מתמקד בעוצמת הראיות לכאורה.

2.

אקדים ואומר כי מכלול הראיות אינו מגלה, בשלב זה, חולשה ראייתית, ואפרט להלן, במעין "רשימת מכולת", את מכלול הראיות שיש בהן כדי לקשור את העורר לעבירות מושא כתב האישום:

(-) הודעותיו של הינדי אשר מזהה את העורר כמי שהביא לו את האקדחים.

(-) הינדי מזהה את העורר גם על ידי כינויו "אבו חאדר".

(-) העורר אישר במשטרה כי "אבו חאדר" הוא הכינוי שלו (אך בהמשך, כאשר הבין את חשיבות העניין, חזר בו).

(-) הינדי זיהה את העורר בתמונת הפייסבוק.

(-) איש הקשר במכשיר הטלפון של הינדי הוא אבו חאדר.

(-) מספר הטלפון של אבו חאדר רשום על שם אביו של העורר, אך משויך בפייסבוק

של העורר.

(-) כאשר הכחיש העורר כי מדובר במספר הטלפון שלו, נתבקש לנקוב במספר הטלפון שלו, אך הדבר לא עלה בידו.

(-) מחקרי התקשורת מוכיחים כי בעת ביצוע שתי עסקאות הנשק מספר הטלפון הנ"ל היה במקום ובזמן הרלוונטיים.

(-) לכל אלה ניתן למצוא תמיכה עקיפה בהודעות הסוכן.

3.

דומני כי על רקע מכלול ראייתי זה, קשה להצביע על כך שעוצמת הראיות חלשה. אכן, לעורר אין עבר פלילי והוא צעיר בגילו. יחד עם זאת, מדובר בעבירות נשק על כל המשתמע מכך, ומכל מקום הערר שבפני התמקד לשאלת הראיות לכאורה.

4.

סופו של דבר, שהערר נדחה.