בש"פ 4559/06 אסקלה טללה נ. מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. על כך הערר שבפני.

העורר עומד לדין בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפה בנסיבות מחמירות (בחבורה) והחזקת סכין שלא כדין. תחילתו של האירוע נשוא כתב האישום בקטטה בין המתלונן לבין אחר. המתלונן הותקף על-ידי חבורת אנשים, ובהם העורר, וכשהצליח להימלט ולהיכנס למונית – פתח העורר את הדלת ודקר את המתלונן בסכין שלוש דקירות: שתיים בחזה ואחת בזרוע. פגיעותיו של המתלונן – קשות.

אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר. נותרה שאלת חלופת המעצר. בית המשפט המחוזי לא ראה מקום להפנות את העורר לקבלת תסקיר שירות המבחן. זאת, בהתחשב בנסיבות החמורות של האירוע, בעברו הפלילי של העורר ובפסיקת בית משפט זה. על כך משיג העורר, וטענתו היא כי גם במקרה כגון דא, יש לשקול חלופת מעצר ולבקש, לצורך כך, את עמדת שירות המבחן.

אינני מוצא מקום לקבל את הערר. מעשיו החמורים של העורר מעידים על מסוכנות רבה. העורר שלף סכין ודקר אדם אחר, שביקש להימלט מפני תוקפיו (ובהם העורר) – שלוש דקירות שעלולות היו להסתיים באסון גדול אף יותר. יצוין, כי העורר איננו קטין – אף כי גילו צעיר. נסיבות כאלה, בדרך-כלל, משמשות שיקול חשוב בהחלטה אם לקבל תסקיר של שירות-המבחן. אמנם, הצורך לשקול חלופת מעצר קיים גם כאשר מדובר בעבירות אלימות חמורות. ואולם בית המשפט המחוזי מצא כי בנסיבותיו של המקרה דנן, לא ניתן להפיג את מסוכנותו של העורר – מסוכנות חריפה לנוכח המעשים הקשים המיוחסים לו ולאור העובדה שעברו אינו נקי – באמצעות חלופת מעצר. בשל כך, לא ראה בית המשפט תועלת בקבלת תסקיר. אינני סבור שיש להתערב בשיקול דעתו של בית המשפט קמא בעניין זה.

הערר נדחה.