פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"פ
4560/98
בפני:
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
העורר
:
שמעון
שחוח
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
ערר על החלטת בית המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 13.7.98
בב"ש
81351/98 שניתנה על-ידי כבוד
השופטת
ע' קפלן-הגלר
תאריך
הישיבה: ו' באב התשנ"ח (29.7.98)
בשם
העורר: עו"ד ביטון
בשם
המשיבה: עו"ד פלמור-הרץ
החלטה
עיינתי בהחלטותיהם של השופטים הנכבדים שטיפלו בעניינו של העורר בגלגוליו הקודמים. קראתי בעיון את טיעוניו של העורר בכל אותן ערכאות ובערכאה זו ושמעתי טיעוניו של הסניגור המלומד. נחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
העורר שוחרר בערובה ובתנאים לאחר שהואשם בגין מעשים מגונים שביצע בבתו הקטינה במשך תקופה ארוכה מאז 1996. התנאים שהותנו הם, בין השאר, "מעצר בית" מלא אצל אחיו, מרוחק מבני משפחתו כאשר הוא רשאי לצאת מדי יום ביומו למקום העבודה ולשהות בו מ8:00- עד 17:00 על מנת לתרום לפרנסת המשפחה. אופשר לו גם קשר טלפוני עם אשתו שלא לביתה.
טענתו המרכזית של הסניגור המלומד היא טובתו של הבן הקטין שנמנע ממנו לראות את אביו ולהיפגש עימו. נטען בלהט עד כמה נפגע הילד מהעדר מפגש זה, עד כמה חסר לו אביו ועד כמה עלול הוא להינזק מכך שאין הוא יכול להתראות עימו. אלא שדברים אלו לא מצאו תימוכין בחוות דעת אובייקטיבית כלשהי של פקיד סעד, פסיכולוג או עובד רווחה ואין מקום להסתמך על דברים בעלמא שנסמכים כביכול על "ניסיון החיים", ולהקל בתנאי השחרור ממעצר, במיוחד לאור המעשים המיוחסים לעורר.
אם תהיה לסניגור המלומד חוות דעת הולמת, יוכל הוא לפנות לעיון חוזר בנושא.
בשלב זה, דין הערר להידחות והוא נדחה בזה.
ניתנה היום, ו' באב תשנ"ח (29.7.98).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98045600.
J03