בש"פ 4564/98 כאמל כארגה נ. מדינת ישראל

1.העורר נעצר עד תום ההליכים נגדו, כשתלוי ועומד נגדו כתב אישום, בו הוא מואשם בניסיון לרצח, חבלה חמורה, גניבת רכב ושימוש ברכב ללא רשות.

2.על פי הנטען, בוצעו העבירות על רקע סכסוכים עקובים מדם, בין חמולות ג'ארושי וכארג'ה. על פי כתב האישום, נערך מרדף על ידי מכונית מאזדה בה נהג העורר, שדלקה אחרי מכונית פונטיאק בה נסע אחד מבני משפחת ג'ארושי. תוך כדי המרדף, נפגעו מכוניות אחדות, נורו יריות המיוחסות לעורר, לכיוון הפונטיאק. אחמד ג'ארושי נפגע קשה בראשו מהירי שכוון אליו והעורר נמלט ברגל לאחר שיצא מהרכב הרודף.

3.בית המשפט המחוזי מצא כי יש ראיות לכאורה הקושרות את העורר למעשים המיוחסים לו, והן: טביעות אצבע במזאדה ובשקית שהיתה בה, ואי מתן הסבר לכך, עקב התכחשות מוחלטת לקשר כלשהוא לאירוע; מציאת מחסנית של קלצ'ניקוב במאזדה הצביעה על כך, שמתוכה נורו היריות (יצויין כי המחסנית היתה מלאה ולא חסר בה כדור) מציאת חלקיקים במזאדה שהרכבם מתאים להרכב שרידי ירי; הפרכת האליבי של העורר ואיתור שיחות פלאפון למכשיר וממכשיר הפלאפון של העורר שנקלטו מאיזור ביצוע הירי.

4.הסניגור המלומד הצהיר, כי העורר מודה בגניבת המאזדה לפני האירוע והוא עומד להודות בכך במשפט הפלילי. דבר זה מסביר את טביעת אצבעותיו של העורר במזאדה. לטענתו, אין במערכת הראיות הנסיבתיות כדי להצביע ולו לכאורה על מעורבותו של העורר או של המאזדה בירי בו נפגע ג'ארושי. תיאורו של היורה עפ"י עדים אינם מתאים - לטענתו - לתיאורו של העורר. איש לא זיהה את העורר ולא ראה בידיו רובה ולא ראהו יורה. לטענתו, נרצחו לא מעט מבני משפחתו של העורר בריב הקשה שבין החמולות ולפני זמן לא רב נאשם הוא ברצח על לא עוול בכפו, כפי שהתברר בדיעבד. כיום, לפי הסדר שהושג, עזבה כל חמולת כראג'ה אליה משתייך העורר, את גועריש, פוזרה במקומות שונים בארץ ובתיהם של כל בני החמולה נהרסו. משפחתו עברה לגור בישוב חדש בוואדי ערה, ואין עוד סכנה נשקפת מהשכנות שבין החמולות שאיננה עוד ואין העורר מסכן עוד איש.

5.לאחר עיון בחומר שלפניו ושקילת טענות באי כח הצדדים, נראה לי , על אף ויכול שהראיות הנסיבתיות תצטרפנה במשפט - מעשה פסיפס - לכדי תמונה שלמה היכולה להביא להרשעתו של העורר, אין הצדקה בשלב זה, ועל סמך חומר שבפני להחזיקו במעצר עד תום ההליכים נגדו ויש מקום להורות על חלופת מעצר ובלבד שתשיג את תכלית המעצר ותרחיקו מלהוות סיכון לציבור בכלל ולבני חמולת ג'ארושי, בפרט.

6.מאחר ואין בפני חומר המאפשר לשקול חלופת מעצר הולמת, יחזור התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שתיבדק חלופת מעצר מתאימה שיהא בה כדי להשיג את תכלית המעצר.

עד למתן החלטה על ידי בית המשפט המחוזי, יישאר העורר במעצר.