בש"פ 458/02 מדינת ישראל נ. פרופסר (בן יעקב) בן לולו

לפניי בקשה של המדינה להאריך את מעצרם של שלושת המשיבים בתשעים ימים נוספים, או עד למתן פסק דין בעניינם בבית המשפט המחוזי בנצרת.

ביום 18.1.01 הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום כנגד שלושת המשיבים, המייחס להם עבירה של חבלה בכוונה מחמירה ועבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, עבירות שבוצעו בעת שהמשיבים היו אסירים בכלא צלמון. על פי הנטען בכתב האישום, ביום 7.1.01 פרץ ויכוח בין משיב 1 לבין שלושה אסירים אחרים, שישבו באגף 6 בכלא צלמון. שלושת המשיבים תקפו את האסירים האחרים באמצעות כלי נשק מאולתרים, בהם כלים חדים. כתוצאה מכך נגרמו למותקפים חתכים, דקירות ושריטות. שנים מן המותקפים אף אושפזו בבית חולים למשך מספר ימים.

בית המשפט המחוזי בנצרת החליט, לבקשת המדינה, לעצור את שלושת המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם. בית המשפט קבע כי לפניו תשתית ראייתית הקושרת עובדתית את המשיבים למעשי העבירה המיוחסים להם. בית המשפט עמד על מסוכנותם של המשיבים, לאור עברם הפלילי ולאור העובדה שביצעו לכאורה את העבירות שבכתב האישום בהיותם אסירים. לשלושת המשיבים מספר לא מבוטל של הרשעות קודמות בעבירות רכוש, עבירות אלימות ועבירות סמים. לחובתו של משיב 1 אף הרשעה בעבירה של בריחה ממשמורת חוקית. בנסיבות אלה, בשל חשש להימלטות מן הדין או פגיעה בתקינות ההליך המשפטי, לא מצא בית המשפט אפשרות לשחרר את המשיבים בחלופת מעצר.

בחודש אוקטובר 2001 האריך בית משפט זה, מפי חברי השופט מ' חשין, את מעצרם של שלושת המשיבים בתשעים ימים נוספים. משלא הסתיים המשפט בתקופת ההארכה הנזכרת מבקשת כעת המדינה להאריך את מעצרם של שלושת המשיבים בתשעים ימים נוספים. התברר כי בחודש נובמבר 2001 הסתיימה פרשת ההוכחות בתיק ובמהלך חודש דצמבר 2001 הגישו בעלי הדין סיכומים בכתב. כעת ממתינים הצדדים לשמיעת הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי. בא-כוח המדינה טען לפניי כי לאור השלב המתקדם בו מצוי המשפט, ולאור מסוכנותם היתרה של המשיבים, יש להותירם מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים בעניינם.

בא-כוח המשיבים קבל לפניי על אופן ניהול המשפט מצד התביעה, אשר לא דאגה להופעת כל עדי התביעה לישיבות ובכך גרמה להתמשכות המשפט. בא-כוח המשיבים התנגד להארכת המעצר וביקש לשחרר את המשיבים 1 ו2- ל"מעצר בית" אצל בני משפחותיהם. יצויין כי המשיב 3 מרצה כיום עונש מאסר.

לאחר ששמעתי את טענות בעלי הדין ועיינתי בחומר המצוי לפניי, הגעתי למסקנה כי יש להיענות לבקשת המדינה. גם אם יש ממש בטענותיו של בא-כוח המשיבים בדבר התמשכות המשפט, הרי בשלב הנוכחי, כאשר הכרעת הדין בעניינם של המשיבים צפויה להינתן בקרוב, יש מקום להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, תוך תקווה שמשפטם יסתיים זמן רב קודם לכן.

אי לכך, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל ביום 16.1.02 ועד ליום 15.4.02 או עד למתן פסק דין בעניינם בת.פ. 1011/01 בבית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם.