בש"פ 4602/03 ניסים אוחנה נ. מדינת ישראל

העוררים בשני העררים הועמדו לדין יחדיו על-פי כתב אישום המייחס לשניהם קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, הריגה, החזקת סכין שלא כדין, חבלה בכוונה מחמירה, שיבוש מהלכי משפט והסתייעות ברכב לביצוע פשע. ביסוד האישום ניצבת פרשה שהסתיימה במותו בדקירות סכין של חייב, שהעוררים בעזרת אחרים ניסו לאלצו לשלם את חובו באמצעי סחיטה ואלימות. בית-המשפט המחוזי נעתר לבקשת המאשימה והורה לעצור את שני העוררים עד לתום בירור משפטם.

בערריהם על החלטה זו קיוו סניגורי העוררים לשכנעני כי להאשמת שולחיהם במעשי סחיטה ובהריגת הקורבן אין תשתית ראייתית בעלת עוצמה מספקת להצדקת מעצר. עיינתי בחומר שהוגש לי על-ידי באת-כוח המשיבה, הכולל תמצית של הראיות העיקריות והעתקים מדו"ח פעולה וממזכר שנרשמו במהלך החקירה. כן עיינתי בהחלטתו המפורטת של בית-המשפט המחוזי ובנימוקי ערריהם בכתב ובעל-פה של הסניגורים. אפשר ובמשפטם של העוררים תתעורר שאלה ביחס למעשים הספציפיים שעשה כל אחד משניהם במהלך האירוע, שבסיומו נדקר הקורבן למוות. לעת הזאת, אין השאלות הללו טעונות בירור. אין מחלוקת כי במהלך האירוע נכחו שני העוררים בחנותו של המנוח. כן ידוע כי זולתם נכחו במקום לפחות שני אנשים נוספים שהשתתפו בדין ודברים עם המנוח ובני משפחתו אודות הדרישה שישלם את חובו. מן החומר עולה כי המנוח סירב להיענות לדרישות שהוצגו לו וכנראה שבשלב מסוים אף שלף סכין וניסה להדוף את האורחים הבלתי רצויים מחנותו. אלא שבמהלך הקטטה שהתפתחה נפל המנוח ארצה, ואז הסתערו עליו התוקפים ודקרו אותו, וכתוצאה מאחת הדקירות הללו, נגרם מותו. בשלב זה אין צורך לקבוע מי בפועל דקר את המנוח, ואם מי מהעוררים השתתף בפועל בתקיפה הפיזית האלימה. כך מפני שאין מחלוקת כי בעלת החוב הפקידה את גבייתו בידי העורר ניסים אוחנה, ומן הנסיבות מסתבר כי אוחנה צירף אליו את העורר יהודה אלמליח. מעדות בעלת החוב עולה כי לפני האירוע נפגשה עם שני העוררים ובמעמד זה שמעה מפי אוחנה שגביית חובה מהמנוח יצריך שימוש בכוח. אלמליח, שנכח במעמד זה, הדריך את בעלת החוב לומר כי הוא ואוחנה הם קרובי משפחתה.

פרשת האישום היא מופלגת בחומרתה. אין זה מעשה שביום יום שעבירת סחיטה באיומים או בכוח מסתיימת בדקירת הקורבן למוות. לפנים מן הצורך אבהיר כי גם אלמלא התוצאה הקטלנית, די היה בקיום ראיות לכאורה למעורבותם של העוררים במעשי סחיטה המלווים באיומים ובאלימות כדי להעיד על מסוכנותם לביטחון הציבור ולחייב את מעצרם עד תום ההליכים. לא למותר להוסיף כי לשני העוררים הרשעות פליליות בעבירות קודמות; ועברו של העורר אלמליח לוקה, בין היתר, גם בביצוע עבירות אלימות.

הערר נדחה.