בש"פ 4603/98 ג'ורג' שיטרית נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע שדחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה שהורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. הבקשה לעיון חוזר הוגשה במהלך ההוכחות בטענה כי כורסמו ראיות התביעה.

2.כנגד העורר הוגש כתב אישום על נסיון לרצח שאירע על רקע יחסיו עם חברתו שביקשה להיפרד ממנו לאחר תקופת חברות ממושכת. על פי כתב האישום, ניסה העורר להציתה כשהם ישובים במכוניתו בה נסעו בשעת לילה, לאחר שהעורר שיכנע את חברתו לנסוע עמו על מנת להסדיר את מערכת יחסיהם. על פי הטענה, התפתח מאבק בין השניים בתוך המכונית והעורר פתח פקק של מיכל דלק, שהיה במכונית על מנת לשופכו עליה ולהציתה. המתלוננת הצליחה להוציא מידיו את המיכל ולזרוק אותו אל מחוץ למכונית, לאחר - שלדבריה - נשפך עליה חלק מן הבנזין שהיה במיכל.

3.לטענת הסניגור המלומד, נתכרסמו במהלך העדויות ראיות התביעה, עד כדי שאין עוד ראיות לכאורה בפני בית המשפט המצדיקות החזקתו של העורר במעצר. לדבריו, שגה השופט קמא בקובעו שאין בידיו כלים לבחון את משקל הראיות שהובאו בפניו ולקבוע אם יש בסיס לשינוי או לנגיסה בראיות לכאורה שהיו בפניו בהינתן ההחלטה הקודמת. והרי - כך טוען הסניגור - זהו תפקידו של בית המשפט בבקשה לעיון חוזר - לבחון את משקל הראיות שהובאו במשפט.

4.נראה לי כי הסניגור גילה פנים שלא כהלכה באמירתו של השופט קמא. קריאת ההחלטה כולה, מצביעה על כך, שבית המשפט סבר כי יש ראיות לכאן ולכאן וציין, כי לא ברור איזו חוות דעת יעדיף בית המשפט (מטעם התביעה או מטעם ההגנה). מדבריו עולה כי בשלב בו בדק את החומר, לא ניתן היה לקבוע איזו מן הגירסאות תתקבל. מכאן מתבקשת המסקנה, שאם תתקבל גירסת התביעה, יש יסוד סביר להניח שיהיה בחומר הראיות כדי להביא להרשעתו של העורר.

5.עיינתי בהודעת הערר המפורטת, שמעתי טענות ב"כ הצדדים ונראה לי כי, בשלב זה, לא ניתן לומר - כפי שגורס הסניגור - כי חל כרסום בראיות התביעה. עדות המתלוננת איתנה ועומדת על מכונה ועל בית המשפט יהיה להכריע בדבר מהימנותה ומשקלה. אכן, לא נמצאו שרידי דלק על בגדיה של המתלוננת ועל כסאות הרכב. אלא ששני המומחים הסכימו, כי הסיכוי למצוא שרידי דלק תלוי בשלושה תנאים: הכמות שנשפכה, החומר שקלט את הדלק והזמן שעבר. החוקר שחקר את המתלוננת הריח ריח דלק וכן נמצא המיכל לא רחוק מן המכונית ונמצאו שרידי דלק בחול שליד המכונית. מובן שעל בית המשפט יהא לשקול את כל אלה ואת משקלם, אולם אין לומר שבשלב זה של שמיעת הראיות התמוטטה גירסת התביעה עד כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילת המעצר.

אשר על כן, הערר נדחה.