בש"פ 4638/01 יהושוע בן מיור נ. מדינת ישראל

העורר עומד לדין בגין שורה של עבירות מרמה חמורות בבית-המשפט המחוזי בירושלים. לבקשת המדינה, הוא שוחרר בחלופת מעצר בתנאים מגבילים, בגידרה היה עליו לשהות במעצר-בית בבית חברו בטבריה עיר מגוריו, בפיקוח אותו חבר.

שלוש פעמים נלכד הוא כשהוא מחוץ לבית שבו אמור היה לשהות, והאיש שקיבל על עצמו לפקח עליו הודיע כי אינו עומד במשימה.

אשר-על-כן, לבקשת המדינה, נעצר הוא עד תום הליכי המשפט, בקשתו לעיון חוזר אף היא נדחתה, ומכאן הערר שבפניי.

נכונה אני להניח כי ענייננו אינו בהפרות בודדות של תנאי המעצר, אלא באי קיום מעצר-הבית כהלכתו. אלא שעדיין אין אני רואה מקום להפעיל את מלוא הסנקציה בשל התנהגות זאת, ואני מוצאת כי ראוי הוא לתת לעורר הזדמנות נוספת, תוך הפעלת סנקציות חמורות פחות. בקביעת סנקציות אלה אני נותנת דעתי לכך שהעורר נתון למעצר מזה חודש ימים, והדעת נותנת, כך אני מקווה, כי למד לקח.

אני מקבלת את הערר ומבטלת את ההחלטה לעצור את העורר עד תום הליכי המשפט. אני מורה על חילוט מחצית מסכום הערבון, בסך 5,000 ש"ח, והגדלת סכום הערבון ל15,000- ש"ח. כן אני מורה על שינוי מקום מעצר-הבית של העורר ומתנה את שחרורו בפיקוח על-ידי ערב שיקבל על עצמו בתצהיר להודיע למשטרה על כל הפרה של תנאי מעצר-הבית. העורר הצהיר בפניי כי בידו להתגורר בקרית טבעון, בפיקוח בני משפחתו.

על העורר איפוא להציג, להנחת דעת רשם בית-המשפט המחוזי בירושלים, תצהיר בן משפחה - ערב - שאף יתן ערבות עצמית בסך 10,000 ש"ח, ולהפקיד את הערבות הנוספת הנדרשת.

עד לקבלת הערבות וההתחייבויות כאמור לעיל, יישאר העורר במעצר.