פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
464/13
לפני:
כבוד הנשיא א' גרוניס
המבקש:
אלעוברה מחמד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה להעברת מקום דיון –
קבוע להקראה ליום 27.2.2013
בשם המבקש:
עו"ד אלעוברה ראדי
החלטה
1.
לפניי בקשה להעברת מקום דיון בתיק תעבורה מבית משפט השלום בפתח תקוה לבית משפט השלום בבאר שבע.
2.
עיון בכתב האישום שצורף לבקשה, וכן בדיקה במערכת "נט-המשפט", מלמדים כי העבירה הנטענת בוצעה, לכאורה, עוד ביום 12.3.2012. המועד המקורי שנקבע לדיון בעניינו של המבקש היה 9.5.2012. במועד זה נגזר דינו של המבקש בהיעדרו. ביום 6.9.2012, מספר חודשים לאחר גזר הדין, ביקש המבקש לבטל את גזר הדין, ובית משפט השלום עיכב את ביצוע גזר הדין וקבע דיון ליום 23.9.2012 כדי להכריע בבקשה זו. ביום 20.9.2012 הגיש המבקש "בקשה דחופה ביותר לדחיית מועד דיון", כשהוא מתייחס לדיון שנקבע ליום 23.9.2012. בקשתו של המבקש נענתה בחיוב והדיון נדחה ליום 31.10.2012. בדיון שנערך ביום 31.10.2012 בוטל גזר דינו של המבקש, בהסכמת המשיבה. אחר דברים אלה נקבעה ישיבה נוספת ליום 31.12.2012 לשם דיון בתיק. ביום 27.12.2012 שוב ביקש המבקש לדחות את הדיון. בית המשפט נעתר לבקשתו ודחה את הדיון ליום 27.2.2013. התנהלות זו של המבקש, ובגדרה מספר בקשות לדחיית מועד הדיון, מצדיקה לכשעצמה את דחיית הבקשה להעברת מקום הדיון.
זאת ועוד, בבקשה שבפניי לא הזכיר המבקש כלל את השתלשלות העניינים האמורה. ולא זו בלבד, אלא שבבקשתו מיום 27.12.2012, שהוגשה לבית משפט השלום, ציין המבקש כי הגיש לבית המשפט העליון בקשה להעברת מקום דיון, בעוד שהבקשה שבפניי הוגשה אך ביום 17.1.2013. התנהלות זו אינה ראויה כלל ועיקר ואין לקבלה.
3.
בנסיבות אלה, הבקשה נדחית. הדיון ימשיך להתנהל בבית משפט השלום בפתח תקוה, ויש לצפות כי יתקיים במועד הקבוע לו, קרי ביום 27.2.2013, ובלא דחיות נוספות. כמו כן על המבקש ובא כוחו לנמק עד ליום 31.1.2013 מדוע לא יחויבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה נוכח ההתנהלות שתוארה לעיל.
ניתנה
היום,
י"ב בשבט התשע"ג (23.1.2013).
ה נ ש י א