בש"פ 465-24 בש"פ 465-24

1.בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 8.1.2024 (מ"ת 15820-08-22, השופט י' מינטקביץ'). בית המשפט המחוזי דחה את בקשתו של העורר כי יוגש בעניינו תסקיר שיבחן את האפשרות לשחררו לקהילה טיפולית.

2.ביום 8.8.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום כנגד העורר ונאשם נוסף. על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 6.7.2022, טס העורר לאירופה. בזמן שהותו שם, נפגש העורר עם אדם שזהותו אינה ידועה, וזה העביר לו מזוודה שבתוכה סם מסוכן במשקל של כ-7 ק"ג. ביום 18.7.2022 העורר הפקיד את המזוודה בדלפק ה"צ'ק-אין" בבריסל, לצורך שליחתה לישראל, ועלה על טיסה ארצה. משהגיעה המזוודה לישראל, המשטרה איתרה אותה, החליפה את מרבית הסם שנמצא בה בחומר דמוי סם ושלחה את המזוודה לכתובתו של העורר. בהמשך לכך, ביום 21.7.2022, העורר נפגש עם הנאשם הנוסף בתיק, ומסר לו את המזוודה על תכולתה. בו ביום עצרה המשטרה את העורר ואת הנאשם הנוסף. בשל המעשים המתוארים, כתב האישום מייחס לעורר שורה של עבירות, ובהן: יבוא של סמים מסוכנים, הספקת סם, ניסיון להספקת סם, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית וניסיון להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. בהמשך הדברים, אתמקד בעניינו של העורר בלבד.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, ובו ביום הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו עד למתן החלטה אחרת. ביום 15.8.2022, קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר וכי העבירה המיוחסת לו מקימה עילת מעצר של מסוכנות. בית המשפט המחוזי הוסיף כי העורר הורשע בדין ארבע פעמים בעבר, בין השאר בעבירה של ייבוא סם מסוכן. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי בטרם תוכרע הבקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, יש לקבל תסקיר מטעם שירות המבחן בעניינו.

4.ביום 20.11.2022 הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן. מן התסקיר עלה, בין השאר, כי לעורר ארבע הרשעות קודמות בעבירות של אלימות וסמים. שירות המבחן התרשם כי לעורר נטייה להיגרר אחר חברה שולית וכי הוא מתקשה להפנים "דמויות סמכות" ולהציב גבולות להתנהגותו, וכן לשקול את השלכות מעשיו לטווח ארוך. מנגד, שירות המבחן ציין כי העורר שיתף בעבר פעולה עם גורמי טיפול, שמר על יציבות תעסוקתית וריחוק מחברה שולית למשך תקופה ארוכה. שירות המבחן הבהיר כי שילוב העורר בהליך טיפולי ייעודי עשוי להפחית את הסיכון להישנותה של התנהגות שולית מצדו, ועל כן המליץ לשלבו בקהילה טיפולית ייעודית.

5.למחרת, ביום 21.11.2022 הורה בית המשפט המחוזי כי שירות בתי הסוהר יאפשר לעורר ליטול חלק בראיון קבלה לקהילה טיפולית. ביום 7.12.2022 הגיש שירות המבחן תסקיר משלים, ובו עדכן כי המשיב עבר את ראיון הקבלה ונמצא מתאים לטיפול בקהילה. בהתאם לכך, המליץ שירות המבחן על שחרורו של העורר לקהילה הטיפולית.

6.ביום 11.12.2022 הורה בית המשפט המחוזי על שחרורו של העורר לקהילה טיפולית בכפוף לערבויות כספיות ולצו עיכוב יציאה מהארץ. בנוסף, בית המשפט המחוזי קבע כי ככל שהקהילה תדווח על הפרה של תנאי השהות בה, יוחזר העורר למעצר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט המחוזי הטעים כי המקרה של העורר הוא "גבולי", לנוכח המסוכנות העולה ממנו, אך גם כי סיכויי ההצלחה של הטיפול בקהילה מסתמנים כטובים וכי יש בקהילה הטיפולית כדי ליתן מענה למסוכנותו של העורר.

7.לטענת העורר, בסמוך לאחר קליטתו בקהילה הטיפולית, הוא פנה לנציגיה בבקשה לשוב למעצר, אך ללא הועיל. ביום 23.12.2022 העורר ברח מהקהילה הטיפולית. ביום 25.12.2022 הודיעה הקהילה הטיפולית על כך לבית המשפט המחוזי. בחלוף כאחד-עשר חודשים, ביום 16.11.2023 נעצר העורר על-ידי משטרת ישראל ועם מעצרו הוגשה כנגדו בקשה למעצר עד תום ההליכים. ביום 19.11.2023 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד למתן החלטה אחרת.

8.ביום 26.11.2023 התקיים דיון המשך, שבמסגרתו ביקש בא-כוחו של העורר לשקול את האפשרות להעברתו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני, בהטעימו כי בריחת העורר מהקהילה הטיפולית נבעה מ"נסיבות", שלגביהן לא הרחיב. באותו מועד, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים והדגיש כי העורר הפר את האמון שניתן בו ימים ספורים לאחר שחרורו לקהילה הטיפולית, ונמלט מהדין למשך כ-11 חודשים עד שנעצר.

9.ביום 19.12.2023 נערך דיון בבקשת המדינה לחילוט הערבויות הכספיות שהופקדו, ובסופו הורה בית המשפט המחוזי על חילוטן באופן חלקי. על החלטה זו העורר הגיש ערר לבית משפט זה, וביום 31.12.2023, הורה בית המשפט העליון על הפחתה של סכום המימוש (בש"פ 8986/23, השופטת ר' רונן).

10.ביום 2.1.2024 הגיש העורר בקשה לבית המשפט המחוזי לעיון חוזר בהחלטתו מיום 26.11.2023, שהתמקדה ברצונו העז של העורר לקבל הזדמנות נוספת. הבקשה כוונה לכך שבית המשפט המחוזי יורה לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו, על מנת שתיבחן אפשרות לשחררו לחלופת מעצר.

11.ביום 8.1.2024 התקיים דיון בעניינו של העורר. בדיון הדגיש העורר כי כוונתו היא שתיבחן האפשרות לשחרורו לקהילה טיפולית פעם נוספת, הבהיר כי השהות במעצר קשה לו, וביקש מאד לאפשר לו להשתקם. עוד באותו יום קבע בית המשפט המחוזי כי דין הבקשה להידחות, מן הטעם שמאז שניתנה החלטתו הקודמת לא התחדש דבר ולא חלף פרק זמן המצדיק בחינה חוזרת של ההחלטה. כן הדגיש בית המשפט המחוזי כי העורר הוכיח שאין ליתן בו אמון.

12.הערר שבפני מכוון כלפי החלטה זו של בית המשפט המחוזי. העורר טוען כי הוא לא נקלט באופן מיטבי בקהילה הטיפולית. לטענתו, הוא חווה התקפי חרדה וביקש סיוע, ולאחר מכן אף ביקש לשוב לבית המעצר. משלא הצליח להתמודד עם מצבו הנפשי הקשה – עזב את הקהילה. לטענת העורר, במהלך התקופה שבה שהה מחוץ לקהילה הטיפולית מצבו הנפשי התדרדר והוא התגורר ברחוב במשך תקופה ארוכה. לטענתו, לאורך כל תקופה זו, הוא לא ביצע כל עבירה. על כן, העורר סבור כי נסיבות אלה מצדיקות את בחינת עניינו פעם נוספת על-ידי שירות המבחן.

13.הדיון בערר התקיים ביום 24.1.2024. אפתח ואציין כי הובהר בדיון שמשפטו של העורר טרם החל, אך כי נקבע מועד למתן מענה לכתב אישום ביום 7.3.2024, וכי בינתיים הופנו הצדדים להליך גישור.

14.בא-כוחו של העורר הדגיש בדיון את מצוקתו האישית של העורר המבקש לקבל עזרה, וציין כי היעלמותו לתקופה היא רק ביטוי למצוקתו. לפנים משורת הדין, נעניתי לבקשת העורר להתייחס לדברים גם באופן אישי, והוא ציין כי הוא זקוק לשינוי ומבקש לקבל הזדמנות נוספת. לדבריו, הוא עזב את הקהילה הטיפולית הקודמת בשל מצוקה רגשית שנקלע אליה במהלך שהותו בה.

15.מנגד, באת-כוחה של המדינה טענה כי דין הערר להידחות. ראשית, הוטעם כי לא חלף פרק זמן המצדיק הגשתה של בקשה לעיון חוזר, שבועות ספורים לאחר ההחלטה על מעצר עד תום ההליכים. שנית, נטען כי קשה לתת אמון בעורר נוכח הנסיבות שתוארו.

16.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הערר להידחות. קודם כול, כפי שטענה בצדק המדינה, לא נפתח במקרה זה השער לעיון חוזר, כאשר טרם יבשה הדיו על החלטת המעצר עד תום ההליכים. מעבר לכך, ולגוף הדברים, הימלטותו של העורר מן הקהילה הקודמת שאליה נשלח, על בסיס של מתן אמון בו – הגם שעניינו הוגדר כ"גבולי" – אינה מניחה בסיס להתקדמות נוספות בכיוון המוצע על-ידו. שמעתי את העורר ברוב קשב, אך האפשרות לסייע לו ולהעניק לו הזמנות נוספות אינה מתאימה לשלב זה של הליך המעצר.

17.סוף דבר: הערר נדחה.