בש"פ 4650/98 אבו עמרה עצאם נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בבאר שבע בשל עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בית משפט השלום (כבוד השופט י' אליעז), בהחלטתו מיום 9.7.98, ציווה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד סגן הנשיא ג' גלעדי), בהחלטתו מיום 20.7.98, דחה את עררו. אחרי דיון בערר שהגיש העורר לבית משפט זה הורתה חברתי הנכבדה, השופטת ט' שטרסברג-כהן, בהחלטתה מיום 28.7.98, לשחררו בערובה ובתנאים, לרבות "מעצר בית מלא", בכתובת מסוימת.

בא כוח העורר הגיש לבית משפט זה בקשה לעיון חוזר המכוונת נגד ההוראה לפיה על העורר להיות במעצר בית מלא.

2.הלכה פסוקה היא כי:

"לאחר שבית משפט שלערעור החליט בערר שהוגש על החלטה שניתנה בבקשה בעניין שחרור בערובה או בבקשה לעיון חוזר, הוא גמר את מלאכתו ואין מקום לעיון חוזר על ידו בהחלטתו. אם לאחר מתן ההחלטה בערר נתגלו עובדות חדשות או נשתנו נסיבות והדבר עשוי לשנות את ההחלטה הקודמת, בין אם היא ניתנה בערכאה ראשונה ובין אם ניתנה בערר, כי אז התרופה היא לפנות בבקשה לעיון חוזר לבית המשפט בערכאה הראשונה. - - - ולעניין זה יש לראות את החלטת בית המשפט שלערעור, בה ביטל או שינה את ההחלטה נשוא הערר, כהחלטה שבית המשפט בערכאה הראשונה היה צריך לתיתה ולכן, כאילו היא ניתנה על ידו".

(דברי הנשיא ש' אגרנט בהמ' 955/72 אל סעדי נ' מדינת ישראל , פ"ד כ"ז (1) 145, 147. כמו כן עיינו בדברי השופט (כתארו אז) מ' אלון בב"ש 186/80 כהן נ' מדינת ישראל , פ"ד ל"ד (4) 459).

מכאן שהיה על בא כוח העורר להגיש את בקשתו לעיון חוזר לבית משפט השלום בבאר שבע משום שרואים את החלטתו של בית המשפט העליון כהחלטה שבית משפט השלום היה צריך לתיתה ולפיכך כאילו ניתנה על ידיו. יצוין כי בא כוח העורר, שהפניתי את תשומת לבו להחלטה שניתנה בב"ש 186/80 הנ"ל, הודיע כי יפעל כפי שיונחה.

לפיכך אני מוחק את הבקשה לעיון חוזר בהחלטה על מנת שבא כוח העורר יחזור ויגישנה בבית משפט השלום.