בש"פ 4651/98 אבוסבור חסין נ. מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה בקשה לעיון חוזר בהחלטתו לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו.

על כך הערר.

העורר נאשם בגניבת רכב ובסחר ברכב גנוב. עדויות התביעה הסתיימו, פרט להגשת תמליל קלטות. לטענת בא כוחו של העורר, לא נמסרו לו הקלטות עד היום וכיום אין להמשיך ולהחזיק את מרשו במעצר, שכן, יש לו הגנה טובה. הוא נתון במעצר מזה כ4- חודשים, המשך המשפט קבוע לספטמבר ולפיכך יחלפו עוד חודשיים לפחות עד לסיום המשפט. ב"כ העורר חזר וציין כי מדובר בגניבת רכב אחד, כשלטענתו לא היתה זו גניבה, וכן הדגיש את מצבו המשפחתי הקשה של העורר וציין כי ניתן להשיג את תכלית המעצר על-ידי חלופה מתאימה.

כל הטענות שהועלו בערר, הועלו בפני בית משפט קמא, אשר בדק אותן אחת לאחת ולא מצא שיש בהן כדי להביא לשחרורו של העורר ממעצר.

למעשה, לא שמעתי מפי העורר טענות כי נתכרסמו ראיות התביעה עד כדי קעקוע התשתית הראייתית שבהסתמך עליה נעצר העורר, שלא הגיש ערר על החלטת המעצר.

בא כוחו של העורר העלה טענות שמקומן בערר על החלטת מעצר עד תום ההליכים או בבקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים ולא בערר על החלטה בבקשה לעיון חוזר בהחלטת מעצר, המוגשת במהלך ההליכים הפליליים.

בקשה לעיון חוזר, צריכה להצביע על התמוטטות התשתית הראייתית לכאורית שהיתה קיימת בעת החלטת המעצר או על נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות עיון מחדש בהחלטת המעצר.

אשר ליתר הנסיבות שמנה הסניגור, הנסיבות האישיות והמצב המשפחתי, אלה היו לנגד עיני בית המשפט הן כאשר עצר את העורר מלכתחילה והן כאשר דחה את הבקשה לעיון חוזר ושיקוליו שלא לראות בהן עילה לשחרור ממעצר, מקובלים עלי.

אשר לטענה בדבר ניהול המשפט, נראה, כי המשפט התנהל כהלכה. מאז הוגש כתב האישום במרץ 98, נקבעו מספר ישיבות. חלקן נדחה לפי בקשת בא כוח העורר ואי התייצבותו. בישיבה שנתקיימה, נשמעו כל עדי התביעה למעט עד אחד שאמור להגיש את תמליל הקלטות. המשך השמיעה נקבע לספטמבר 1998, סמוך לתום הפגרה. אין לומר כי היה פגם או דופי בקצב ובאופן ניהול המשפט, או שיש להטיל אשמה בתביעה על כך שהמשפט טרם הסתיים.

פרשת ההגנה טרם החלה, ולדברי העורר יש לו שבעה עדים.

במצב דברים זה, אין מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא שדחה את הבקשה לעיון חוזר.

הערר נדחה.