בש"פ 4654/08 מדינת ישראל נ. פלוני

א.

בקשה להארכה שניה של מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 7.6.08 או עד מתן פסק הדין בתפ"ח 1070/07 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

ב.

ביום 10.6.07 הוגש כתב אישום נגד המשיב, המייחס לו עבירת רצח. לפי הנטען, תקף המשיב את שכנתו המנוחה, בבניין בו גרו שניהם; נטען כי המשיב דקר את המנוחה פעמים רבות, ובכך הביא למותה. עם הגשת כתב האישום, עתרה המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים. הבקשה נתקבלה ביום 6.9.07, בהסכמת המשיב, מבלי שנטען לגופו של עניין (אלא שהמשיב ביקש לשמור על זכותו לטעון בנושא המעצר בעתיד).

ג.

כתב האישום הוקרא ביום 1.7.07. לאחר מספר דחיות שנתבקשו על ידי המשיב, הוגשה ביום 25.12.07 חוות דעת פסיכיאטר מטעמו, הקובע כי לא היה אחראי למעשיו וכי אינו כשיר לעמוד לדין. נקבע כי חוות דעת מפורטת תוגש עד ליום 21.1.08 (אך זו טרם הוגשה). דיונים נוספים נדחו לבקשת המשיב, וישיבות הוכחות קבועות כעת לימים 9.9.08, 27.10.08, 28.10.08, 2.11.08.

ד.

מעצרו של המשיב הוארך פעם ראשונה בתשעים ימים ביום 3.3.08 (בש"פ 1981/08, השופטת נאור), בהסכמת המשיב.

ה.

בבקשה הנוכחית נטען, כי המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנות הנשקפת הימנו, וכן על חשש שהמשיב ינסה להימלט מהליכי המשפט. עוד נטען כי העיכובים בשמיעת תיקו של המשיב נובעים ברובם מהתנהלות ההגנה. המעצר הוארך בהסכמה עד להחלטה זו (החלטה מיום 29.5.08).

ו.

בדיון ציינה באת כוח המדינה, כי המדובר ברצח מזעזע שהמשיב הודה בביצועו אך טען לאי שפיות. יריעת המחלוקת היא מצומצמת; אמנם גם הרכב בית המשפט המחוזי התחלף, אך ההגנה גרמה ביסודם לעיכובים. המועדים בספטמבר ובאוקטובר נקבעו לימים שלמים. עוד הוסיפה, כי בנוסף למסוכנות העולה בעליל מחומרת המעשה עצמו, היה המשיב משוחרר בערבות בגדרי חקירה בגין תקיפת המנוחה ובנה, בתנאים שאסרו עליו ליצור קשר ישיר או עקיף עמה. הוגש גליון הרישום הפלילי של המשיב הכולל הרשעה מ-2001 בהיזק לרכוש במזיד במספר מקרים, בגינו הוטלה התחייבות להימנע מעבירה ומאסר על תנאי. שתי הרשעות נוספות מ-2002 ו-2003 כללו היזק לרכוש במזיד, אחת מהן גם הפרת הוראה חוקית.

ז.

(1) עו"ד אלון בשם המשיב ציין, כי שולחו מתנגד בכל תוקף להארכה ומבקש להשתחרר לחלופה בבית אמו.

(2) המשיב עצמו ביקש רשות הדיבור, מסר מכתב וכן ציין כי התיק נגדו מגמתי ואינו מתנהל כשורה; הוא נרדף במקומות עבודה ועל-ידי המשטרה, וסובל מאיומים ומפגיעות מסוגים שונים. מכתבו הארוך של המשיב שבו עיינתי מתאר את מחשבותיו באשר לגורמים שונים שהתנכלו לו לשיטתו, אם גורמי ממסד ואם אחרים, ובחלקם קשורים, הגורמים הללו כנטען למשפחת המנוחה; אציין כי חלק מן הטענות מקומן במשפט העיקרי.

(3) לבסוף העלה המשיב טענה באשר למצבו בכלא והיחס אליו. יצוין כי המשיב העלה גם בפני ההרכב (הראשון) בתיק העיקרי טענות באשר ליחס אליו במעצר ובית המשפט הפנה את בא כוחו לטיפול מתאים מול הרשויות (ישיבת 28.10.07 וכן ישיבת 25.12.07). בא כוח המשיב ציין, כי שולחו הועבר לכלא באר שבע, והדבר מקשה על תקשור בינו לבין בא כוחו, נוכח הצורך בפגישות תכופות בשל מצבו הנפשי.

ח.

(1) לאחר העיון ראיתי מקום להיעתר לבקשת המדינה. אכן יש קושי בכך שבמהלך ההארכה הנוכחית לא יתקיימו ישיבות בבית המשפט המחוזי (הישיבה הראשונה היא ביום 9.9.08 ולאחריה שלוש ישיבות בסוף אוקטובר וראשית נובמבר 2008). ככלל דבר זה בעייתי ביותר, ולא אאריך, אך בנידון דידן נעשו נסיונות בישיבת 9.5.08 למציאת תאריכים אף בטרם הפגרה, אלא שיומנו של הסניגור לא איפשר.

(2) אף שהתלונות הנוגעות למעצר וכן משאלת הסניגור באשר למקום המעצר עניינן מגעים עם שירות בתי הסוהר ועתירת אסיר לפי הצורך, לא נמנעתי לרשמן כאן ולבקש כי יידרשו אליהן. ואוסיף, כי מהתרשמות – אמנם לא מקצועית כמובן – מדברי המשיב במכתבו המפורט סבורני, כי ככל שאין המשיב מצוי בהשגחה רפואית במעצר (ואיני יודע דבר על כך) ראוי כי תינתן הדעת לצורך בכך, בלא שאקבע מסמרות.

(3) המעצר מוארך איפוא ב-90 יום מיום 7.6.08, ואיני מוסיף לעת הזאת את התוספת "או עד למתן פסק דין...".