בש"פ 4658/01 עלי סביח נ. מדינת ישראל

ששת העוררים מואשמים בבית-המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה ופציעה בנסיבות מחמירות. חמישה מתוכם - העוררים 4-1 וכן העורר 6 - מואשמים גם בהחזקת סכין שלא-כדין. נגד העורר 6, שהוא קטין, הוגש כתב-אישום נפרד, הגם שמדובר באותה פרשה.

על-פי המתואר בכתבי-האישום, תקפו העוררים - במהלך קטטה עם משפחה בת כפר מגוריהם, כפר כנא, שעמה היו מסוכסכים - שלושה מבני המשפחה, שנפגעו מדקירות סכין, כשאחד מהם נפצע קשה. היה זה בפתח ביתה של משפחת העוררים, שאליו הגיעו המתלוננים ועימם ככל הנראה בני משפחה נוספים. כתוצאה מקטטה זו נפצעו גם העוררים, אם כי פציעות קלות יותר, באופן המלמד כי בני משפחת המתלוננים לא היו מצוידים בסכינים.

האישום כנגד העוררים מבוסס בעיקרו על עדות שניים מן המתלוננים. המתלונן שנפצע קשה לא מסוגל היה למסור עדות. מתוך חומר הראיות לא ניתן לדלות מי מתוך חבורת העוררים היה זה שדקר אותו. העדויות אך מלמדות על כך שרק העורר 5 לא היה מצויד בסכין. עוד מסתבר, כי לעוררים 2 ו3- עבר פלילי, ובכללו בעבירות אלימות.

לבקשת המדינה, עצר בית-המשפט המחוזי את כל השישה, וזאת לנוכח חומרת העבירות שיוחסו להם ומבלי להתייחס לכל אחד מן העוררים באופן אינדיבידואלי, ובכלל זה גם מבלי שהתייחס בנפרד לראיות הנוגעות למעשיו של כל אחד מהם.

בערר שבפניי נטען, כי הראיות כנגד העוררים אינן בעוצמה מספקת למעצר, וכי קיימות סתירות מהותיות בין עדויות עדי התביעה, שבחלקן גורסות שהעוררים הם אלה שהותקפו בפתח ביתם. עוד נטען, כי לארבעה מתוך העוררים אין עבר פלילי, וכי בנסיבות אלה ראוי הוא לשחררם למעצר בתנאים מגבילים.

בטיעונים בפניי שמעתי התייחסות נפרדת לכל אחד מן העוררים, תוך הפנייה לעדות, שעל-פי הנטען מפלילה אותו. מטבע הדברים, עדויות על שהתרחש בקטטה, במיוחד בקטטה המונית שאירעה בשעות הלילה, הן רוויות סתירות. עם זאת, ברור הוא, שבסופו של היום שלושה מן המתלוננים נפצעו, אחד מהם באורח קשה. מנגד, המתלוננים הם אלה שהגיעו לפתח ביתם של העוררים, וברור שאכן תקפו אותם, אם כי לא בסכינים.

בנסיבות הקיימות, משלא ניתן להצביע על ראיות ישירות המצביעות על מידת מעורבותו האינדבדואלית של כל אחד מן העוררים במעשה, אין אלא לראות בעוררים כולם שותפים לדבר העבירה. ההבחנה בין המעורבים, מבחינת הסכנה הנשקפת משחרורם, נבחנת במקרה זה בהתאם לעבר הפלילי של כל אחד מהם.

עוררים 2 ו3-, שלחובתם הרשעות קודמות, הראו בהתנהגותם בעבר, וכמובן גם במקרה שלפנינו, כי מסוכנים הם. על-כן אינני רואה מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי לעוצרם.

אשר לעוררים שלזכותם עבר נקי - הם העוררים 1, 4, 5 ו6- - הרי שרואה אני לקבל את עררם ולשחררם לחלופת-מעצר, שעיקרה מעצר-בית מחוץ למקום מגוריהם, בפיקוח ערב או ערבים שיתחייבו לפקח עליהם ולדווח למשטרה על הפרת מעצר-הבית ואף ימציאו ערבות עצמית לשם כך. כל זאת, להנחת דעת רשם בית-המשפט המחוזי בנצרת. כמו כן, כל אחד מן העוררים 1, 4, 5, ו6- יפקיד סך של 10,000 ש"ח במזומן וימציא ערבות צד ג' על סך 50,000 ש"ח.

ניתן בזאת צו לעיכוב יציאת העוררים מן הארץ. על העוררים, אם ברשותם דרכון, להפקידו במשטרה. עד למילוי התנאים האמורים יישארו העוררים במעצר.