בש"פ 4661/03 מדינת ישראל נ. בהא סיקסיק

ביום 11.9.02 הוגש נגד המשיב ונגד אחיו לבית-המשפט המחוזי כתב אישום המייחס להם עבירות של ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה וקשירת קשר לביצוע פשע. באישום נפרד מיוחסות למשיב לבדו גם עבירות של בריחה ממשמורת ותקיפת שוטר. עד כה לא עלה בידי בית-המשפט המחוזי להתחיל בשמיעת הראיות בתיק. לשמיעת הראיות קבועים עתה שני מועדים (4.6.03 ו-11.6.03), אך בהתחשב בהיקפו של כתב האישום ובמספר עדי התביעה ניתן לקבוע מעתה שבירור המשפט יצריך קביעת מועדים אחדים נוספים.

המדינה מבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, כשנימוקה המרכזי הוא שעל-פי מהות המעשים שעשה המשיב ושבגללם הובא לדין, מתקיים לגביו חשש ממשי שאם ישוחרר ממעצר עלול הוא לסכן את שלומם של המתלוננים ואת ביטחון הציבור. הסניגור המלומד איננו חולק כי המעשים המיוחסים למשיב אכן מעידים על היותו מסוכן. עם זאת הוא טוען כי בחלוף תשעת חודשי תקופת המעצר הסטטוטורית, האיזון בין הסיכון הכרוך בשחרורו לבין הפגיעה בחירותו עקב המעצר השתנה לטובתו.

אני סבור שחרף השינוי באיזון השיקולים, הסכנה הכרוכה בשחרורו של המשיב עודנה גדולה ובנסיבות העניין מכריעה את הכף. יצוין כי העבירה של ניסיון לרצח המיוחסת למשיב, לכאורה נעברה על-ידו בנסיבות המצביעות על תכנון מוקדם ועל דבקות בביצוע התכנית הפלילית. עם זאת קשה לי להתעלם מן העובדה שמשפטו של המשיב איננו מתנהל בקצב מניח את הדעת.

בנסיבות אלה אני מחליט להאריך את מעצרו של המשיב כבקשת המדינה בתשעים ימים נוספים, שמניינם מיום 12.6.03, או עד למתן פסק-דין במשפטו בת.פ.ח 1154/02 של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, לפי המוקדם מבין המועדים. עם זאת עליי להבהיר מעתה, כי הנכונות של בית-משפט זה להאריך את מעצרו של המשיב פעם נוספת בתום תקופת ההארכה הנוכחית מותנית בכך שבית-המשפט המחוזי יקבע לשמיעתו של המשפט ישיבות נוספות, שלפי הערכה ניתן לצפות שהן תספקנה להשלמת הבירור. הואיל והמשפט קבוע לשמיעת ראיות למחרתיים, 4.6.03, מוזמנים פרקליטי הצדדים להעמיד את בית-המשפט המחוזי על הצורך להועיד מעתה לבירור המשפט את מלוא מכסת הישיבות שלפי הערכה תהיה דרושה לסיום הבירור.