החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 4662/01 שלום בורגאוקר נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר, שנאשם בעבירות אלימות וסחיטה שבוצעו בזמן פיקוח שירות המבחן, ערר על החלטה לשחררו ממעצר בתנאים מגבילים. בית המשפט דחה את הערר, וקבע כי לאחר שהעבירות בוצעו בזמן הפיקוח לא ניתן לסמוך על חלופת מעצר המבוססת על אמון.

העובדות

העורר הורשע בעבירת התפרצות והועמד בפיקוח שירות המבחן. בזמן הפיקוח, נטען כי תקף יחד עם אחר נער בתגובה לסחיטת כספים בשמו, הובילו אותו בכוח לדירה, איימו עליו בסכין והיכו אותו. בית משפט השלום שחרר את העורר ממעצר בתנאים מגבילים על בסיס המלצת שירות המבחן, וערר המדינה התקבל.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שקיבל את ערר המדינה ודחה את שחרור העורר ממעצר בתנאים מגבילים?
  2. 2.האם ניתן לסמוך על חלופת מעצר שקיומה תלוי באמון שרוחשים כלפי העורר לאחר שביצע עבירות אלימות בזמן פיקוח שירות המבחן?

הלכות

  1. 1

    כאשר העבירות בוצעו בזמן שהעורר היה בפיקוח שירות המבחן, לא ניתן עוד לסמוך על חלופת מעצר שקיומה תלוי באמון שרוחשים כלפי העורר.

    ״בעיניי מספיקה העובדה שעל-פי הנטען בוצעו עבירות האלימות שעה שהעורר היה בפיקוח שירות-המבחן.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • מעצר
  • חלופת מעצר
  • שירות המבחן
  • פיקוח שירות המבחן
  • עבירות אלימות
  • ערר
  • תקיפה בנסיבות מחמירות
  • כליאת שווא
  • סחיטה בכוח ובאיומים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית-המשפט העליון

בש"פ

4662/01

בפני:

כבוד השופטת ד' דורנר

העורר

:

שלום בורגאוקר

נגד

המשיב

ה:

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 14.5.01 בת"פ 21019/01 שניתנה

על-ידי כבוד השופטת ר' יפה-כ"ץ

תאריך

הישיבה: כ"ז בסיוון תשס"א (18.6.01)

בשם

העורר: עו"ד אלון גלעדי

בשם

המשיבה: עו"ד רחל מטר

החלטה

העורר, שהורשע בבית-משפט השלום בקרית-גת בעבירה של התפרצות והועמד במסגרת גזר-הדין בפיקוח שירות-המבחן כאמצעי יחיד שננקט כנגדו, הסתבך בעבירות אלימות בעת שהיה בפיקוח שירות-המבחן. על-פי כתב-האישום, תקף העורר, ביחד עם אחר, נער כבן 17, בתגובה לכך שהלה סחט כספים מאחרים תוך שימוש בשמם של העורר ושל האחר. השניים, כך נטען בכתב-האישום, הובילו את הנער תוך שימוש בכוח לדירה בקרית-גת, איימו עליו בסכין שהצמידו לצווארו, תבעו ממנו תשלום כסף כפיצוי על הוצאת דיבה, והיכו אותו.

בשל מעשים אלה, עומדים העורר ושותפו-לעבירה לדין בבית-משפט השלום בבאר-שבע בעבירות תקיפה בנסיבות מחמירות, כליאת שווא, וסחיטה בכוח ובאיומים.

בית-משפט השלום, לאחר שמצא כי קיימות ראיות לכאורה המבססות אישומים אלה, החליט על שחרור העורר ממעצר בתנאים מגבילים, וזאת על-סמך המלצה של שירות-המבחן. ערר המדינה התקבל ומכאן הערר שבפניי.

נראה לי, כי אין מקום להתערב בהחלטת בית-משפט המחוזי. בעיניי מספיקה העובדה שעל-פי הנטען בוצעו עבירות האלימות שעה שהעורר היה בפיקוח שירות-המבחן. משכך, לא ניתן שוב לסמוך על חלופת-מעצר שקיומה תלוי באמון שרוחשים כלפי העורר.

אשר-על-כן, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, כ"ז בסיוון תשס"א

(18.6.01).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1כאשר העבירות בוצעו בזמן שהעורר היה בפיקוח שירות המבחן, לא ניתן עוד לסמוך על חלופת מעצר שקיומה תלוי באמון שרוחשים כלפי העורר.