בש"פ 4663/98 מאיר מכורש נ. מדינת ישראל

העורר נאשם בעבירה של גניבת רכב, נהיגה בקלות ראש, נהיגה ללא רשיון וללא ביטוח ונעצר על ידי בית-משפט השלום עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי דחה את הערר שהוגש לו.

לאחר עיון בהחלטות שתי הערכאות הקודמות ולאחר ששמעתי את טענות הסנגור, נחה דעתי כי קביעתן של הערכאות שדנו בעניינו של הערעור, שקיימות ראיות לכאורה המעמידות עילת מעצר נגד העורר, נכונות הן.

גירסתו של העורר אינה עולה בקנה אחד עם כל הראיות הלכאוריות האחרות העולות מתוך העתירה. העורר ניסה להמלט מפני המשטרה ברכב בו נהג, שגנב מאביו או מגיסתו (הרכב רשום על שם אביו והיה ככל הנראה בשימוש גיסתו) הוא נהג בנהיגה פרועה, נגד כיוון הנסיעה, תוך התעלמות מתמרורים ותוך גרימת תאונה של התנגשות עם רכב משטרה כאשר בלם כדי לברוח. על אף את הייתי נותנת דעתי לאפשרות של חלופת מעצר בכל מקרה, אילו הוצעה חלופה רצינית שיש בה כדי להשיג את תכלית המעצר, אלא שלא הוצעה כזו. העורר מתגורר בגפו. בעברו, הרשעות רבות בעבירות רכוש, שוד מזוין, סמים, אלימות ונסיון לחטיפה. הוא ריצה תקופות מאסר ארוכות ותלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 18 חודשים. הצעה לפיה יימצא הוא באתר בניה וישמש כשומר האתר, כאשר הקבלן מוכן להעסיקו, אינה הצעה רצינית המרחיקה את העורר מן הצבור שאת שלומו, בטחונו ורכושו הוא מסכן.

הערר נדחה, בכפוף לכך, שאם יהיה בידי העורר להציע חלופת מעצר הולמת, יוכל הוא לפנות שנית, לבית משפט השלום.