בש"פ 4675/06 מדינת ישראל נ. האני אלסאנע

1.זוהי בקשה להארכת מעצר עשירית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו – 1996 (להלן-"חוק המעצרים").

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ובכתב האישום מיוחסות לו עבירות של יבוא סם מסוכן מסוג הרואין במשקל העולה על 19 ק"ג וכן החזקת סם שלא לצריכה עצמית וקשירת קשר לביצוע פשע. הפרק הראשון במשפטו של המשיב החל עוד ביום 11/8/2000, עת הוגש נגדו ונגד ארבעה נאשמים נוספים כתב אישום בגין העבירות המפורטות לעיל. אך בשלב הדיון בערר שהוגש על ידו ועל ידי האחרים לבית משפט זה בעניין מעצרם עד תום ההליכים, שוחרר המשיב בטעות ומאז ועד יום 9/12/2003 לא אותר וההליכים נגדו הותלו.

עם איתורו של המשיב חודשו ההליכים נגדו וביום 18/12/2003 הורה בית המשפט המחוזי בשנית, בהסכמת המשיב, על מעצרו עד תום ההליכים. מאז התארכה שמיעת משפטו של המשיב ונדרשו חמש הארכות מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים על מנת לסיים את שמיעת ההוכחות, בעוד המשיב נתון במעצר. ביום 5/7/2005, בתוך תקופת ההארכה החמישית, אף השמיעו הצדדים את סיכומיהם בעל-פה אך מאז נדחה מועד מתן הכרעת הדין מספר פעמים, מטעמיו של בית המשפט, והכרעת הדין טרם ניתנה למרות ארבע הארכות מעצר נוספות עליהן הורה בית משפט זה, בהסכמת המשיב.

2.מכאן בקשת ההארכה העשירית שבפני, אשר הוגשה לאחר שהמועד האחרון שנקבע למתן הכרעת הדין (5/6/2006) בוטל מטעמי בית המשפט, בלא שנקבע תחתיו מועד חדש למתן הכרעת הדין. במהלך הדיון שהתקיים ביום 7/6/2006 בבקשת ההארכה הודיעה המבקשת בעל-פה כי לפי מה שנמסר לה צפויה הכרעת הדין להינתן ביום 21/6/2006. עוד טוענת המבקשת כי אף שסיום המשפט התמהמה, יש מקום להיעתר לבקשה משום שהעבירה הקשה המיוחסת למשיב מקימה נגדו חזקת מסוכנות שלא הופרכה וכן משום שבעברו הפלילי הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות סמים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי נוכח נסיון העבר ונוכח הקושי שהתגלה באיתורו של המשיב לאחר שחרורו בשגגה, אף קיים חשש ממשי כי הוא עלול להימלט מאימת הדין אם ישוחרר.

המשיב מצידו מתנגד לבקשה בציינו כי אין כל וודאות שהכרעת הדין אכן תינתן במועד הנדחה שנקבע, משום שבעבר נקבעו שלושה מועדים שונים למתן הכרעת הדין שבוטלו כולם. לטענת המשיב אין כל הצדקה להמשיך ולהחזיקו במעצר בנסיבות שנוצרו והגיעה העת להורות על שחרורו.

3.לאחר הדיון בבקשה ובעקבות שיחת בירור שהתקיימה עם נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, השופט י. פלפל, נתקבלה הודעתו בכתב לפיה הכרעת הדין אכן תינתן ביום 21/6/2006, כפי שהודיעה המבקשת בעל-פה במהלך הדיון בבקשה.

נסיבותיו של מקרה זה הינן חריגות, ואלמלא ההודעה בדבר הכרעת-הדין האמורה להינתן ביום 21/6/2006 ראוי היה לשקול בכובד ראש את שחרורו של המשיב. אך משהוברר כי הכרעת הדין צפויה בקרוב מאד, אני סבורה כי מן הדין להיעתר לבקשה בחלקה ולהורות בשלב זה על הארכת המעצר למשך שלושים ימים נוספים לצורך סיום המשפט במהלך תקופה זו.

אני מורה, איפוא, על הארכת מעצרו של המשיב בשלושים ימים החל מיום 8/6/2006 או עד למתן פסק-דין בת.פ. (מחוזי ב"ש) 8006/04.