בש"פ 4681/08 מדינת ישראל נ. חיים בנימין

א.

(1) בקשה להארכה שניה של מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בתשעים ימים החל מיום 3.6.08 או עד מתן פסק הדין בת"פ 3902/07 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לפי המוקדם. הארכת מעצר ארעית ניתנה ביום 29.5.08, לאחר שהדיון נדחה ליום 15.6.08 לבקשת הצדדים.

ב.

(2) כתב אישום (מתוקן ברביעית), שהוגש כנגד המשיב וכנגד תשעה אחרים, מייחס למשיב עבירות שונות, וביניהן קשירת קשר לביצוע פשע, מתן שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הברחת טובין שיבואם אסור בנסיבות מחמירות, והדחה בחקירה. בתמצית, מדובר כנטען בהברחת טובין לארץ באמצעות עובדי רשות הדואר (הנאשמים 1­3 בכתב האישום), תוך השתמטות מתשלום מסים ותוך עבירות על פקודת הרוקחים ועל פקודת סימני מסחר. בפרשה בה היה מעורב המשיב, לפי הנטען, הוברחו כדורי "ויאגרה" מזויפים. עוד נטען כי המשיב איים על חייו של אחד המעורבים בפרשה, עקב חשד שהלה שיתף פעולה עם המשטרה.

(3) יצוין כי בכתב אישום נוסף שהוגש כנגד המשיב (ת"פ 4687/07), יוחסו לו עבירות שונות הקשורות בהפצת כדורים מזויפים באמצעות האינטרנט ובאמצעות שליחים (להלן כתב האישום השני ). בגין כתב אישום זה הגיע המשיב להסדר טיעון ונדון לשתי שנות מאסר, אותן הוא מרצה עתה (מועד שחרורו המינהלי – 29.4.09).

ג.

המשיבה ביקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים בגין שני כתבי האישום. בדיון שהתקיים ביום 25.6.07 הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר סטטוטורית; המחלוקת הצטמצמה לשאלת חלופת המעצר. לאחר שבחן מספר חלופות מעצר, הורה בית המשפט ביום 9.8.07 על מעצר עד תום ההליכים. ביום 13.8.07 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה. נבחנו חלופות מעצר נוספות, בעזרת תסקירי מבחן; כל התסקירים נמנעו מלהמליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר. הבקשה לעיון חוזר נמשכה ביום 6.11.07, לאחר שהושג הסדר טיעון בכתב האישום השני כאמור.

ד.

כתב האישום הוקרא ביום 12.6.07. התקיימו חמש ישיבות הוכחות, בהן העידו כל עדי התביעה למעט ארבעה. פרשת ההגנה עתידה להיפתח ביום 18.6.08. לאחר שחלפו תשעה חודשי מעצר, הוארך מעצרו של המשיב בהסכמה בבית משפט זה, ביום 17.2.08 (בש"פ 1538/08, השופט גרוניס).

ה.

(1) בבקשה הנוכחית נטען כי נשקפת מן המשיב מסוכנות, נוכח המיוחס לו; וכי נזקפת לחובתו אף עבירה שעניינה שיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים (ראו גם להלן). נטען כי למשיב עבר פלילי מכביד, וכזכור הוא מרצה כעת עונש מאסר של שנתיים שנגזר עליו בגין עסקת הטיעון בכתב האישום השני. עוד נטען כי אף שיתר הנאשמים בפרשה משוחררים זה מכבר לחלופות מעצר, המשיב נבדל מהם, הן בחלקו בפרשה – באשר, כנטען, המשיב הוא שהזמין את הטובין שהוברחו, הן בעברו הפלילי, והן בעבירת ההדחה בחקירה המיוחסת לו. לבסוף נטען כי המשפט מתנהל ככלל כסדרו.

(2) בדיון הוסיפה באת כוח המדינה, כי בזמן הקרוב עתיד להיות מוגש נגד המשיב כתב אישום נוסף, בקשר לשיבוש הליכי משפט, ולדיוק – על פי טיוטת כתב אישום שהוצגה על-ידיה – בעבירות הדחה בעדות והטרדת עד. על פי הנטען בטיוטת כתב האישום, התקשר המשיב, במועדים שונים שבין אוקטובר 2007 ל-30.4.08, ממתקן הכליאה בו הוא מצוי לטלפונים של אלון שעשוע, אחד מעדי התביעה נגדו בתיק נשוא ענייננו (עד זה עומד עתה ערב עדותו), כדי להניע את הלה ואת אחיו אסף שעשוע מעדות במשפטו, לרבות איומים בנוסח "... ושהוא ידאג להפיל את כל העסק שלי, הוא אמר לי שירדפו אחרי... אם אתה רוצה להתעורר בבוקר... יפגע בנו ויעשה לנו רע, לי ולאחי". טיוטת כתב אישום נוספת שהוצגה היא נגד בת זוגו של המשיב, שבאה כנטען להטריד את העד אלון שעשוע בעסקו ואיימה עליו ועל עובדיו. עוד נטען באשר לעברו הפלילי של המשיב, לרבות ארבע שנות מאסר בגרמניה. אכן הוא כיום אסיר, אך במקרה שלא ייעצר עשוי הוא ליהנות מפריבילגיות אסיר שלדעת המדינה אינו ראוי להן. עוד נאמר, כי התיק מתנהל ביעילות, קבוע ליום אחד נוסף (16.6.08) לתביעה, ומיום 18.6.08 להגנה, והמדינה נכונה גם לשמיעת התיק בפגרה.

(3) בא כוחו המלומד של המשיב טען, כי חרף גודלו הרב של התיק 4687/07 נסתיים תיק זה ב- 24 חודשי מאסר, ובעוד ארבעה חודשים אמור המשיב לעמוד בפני ועדת השחרורים. המשיב נעצר בתיק דנא, בסופו של יום בהסכמתו שניתנה בשל ההסדר בתיק האחר, שהיה הגדול יותר מבחינתו. אין גם, לשיטת המשיב, חשש להדחה, שכן שלושת העדים האחרונים מטעם התביעה קבועים ליום 16.6.08, לרבות האחים שעשוע המתלוננים בתיק השיבוש. נטען כי פרשת ההגנה תתארך, מה גם שמדובר ב- 10 סניגורים. עוד נטען, כי אין ראיה לבד מהתרברבות המשיב לכך שישב שנים במאסר בגרמניה.

(4) עיינתי בתיק כולו, לרבות תסקירי שירות המבחן שלא המליצו על חלופה, וכן ברישום הפלילי הכולל שתי הרשעות מ-2005 ו- 2007, הראשונה על עבירות מ- 2002 (החזקת סמים לצריכה עצמית) והשניה על שמונה עבירות מ- 2004-2003 (פרשת הויאגרה) שעניינן קבלת דבר במרמה, טיפול רשלני בתרופות, שימוש במסחר מזויף, עבירות לפי פקודת סימני מסחר, וכן שימוש בכוח ובאיומים למנוע מעצר. המשיב – בן 60 כיום – התגורר עשרות שנים בגרמניה ושב כנראה לפני למעלה מעשור, ומאז הסתבך כאמור. עיינתי גם בטיוטת כתב האישום בעבירות הדחה והטרדה.

(5) לאחר העיון רואה אני להיעתר לבקשה. ראשית, המשפט מתקדם כסדרו, ויש להניח כי בית משפט השלום ימשיך לנהלו בקצב משביע רצון. שנית, חלוף הזמן לא היטיב עם המשיב במובן זה שלכאורה אף הידרדר להדחה ולהטרדת עד הקשור במשפטו הנוכחי. הדבר אומר דרשני. ובסופו של יום, ההארכה הנוכחית היא בעלת משמעות מוגבלת במובן העמוק של דיני המעצרים, שכן המבקש אסיר כאמור וגם לשיטתו לא יעמוד לפני ועדת שחרורים אלא בעוד ארבעה חודשים, מעבר להארכה הנוכחית; ההבדל בין תנאי מעצר למאסר, שאיני מקל בו ראש, אינו מצדיק במקרה דנן, בודאי נוכח כתב האישום החדש וחוות הדעת שהיו בתסקירים, שלא להיעתר לבקשה.

(6) אני נעתר איפוא לבקשה כאמור ברישת החלטה זו – המעצר יוארך ב- 90 יום מ- 3.6.08 או עד למתן פסק הדין בתיק, לפי המוקדם.