בש"פ 4682/99 מדמוני שמריהו נ. מדינת ישראל

המערער הורשע בעבירות תקיפה ואיומים שביצע כלפי אשתו וכן בהתעללות בקטינים חסרי ישע, עבירה אותה ביצע כלפי שלושה מילדיו. בית המשפט המחוזי דן את המערער לעשרים חודשים מאסר בפועל ולשלוש שנים מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים.

בערעורו על חומרת העונש קיווה הסניגור המלומד לשכנענו כי בנסיבות העניין היה על בית המשפט המחוזי להסתפק בעונש מאסר ממשי לתקופה יותר קצרה. לאחר שנתנו את דעתנו לגילו ולנסיבותיו האישיות של המערער, למעשים שבעטיים הובא לדין ולהערכות שירות המבחן, הגענו למסקנה שאין מקום להתערב בעונש המאסר הממשי שהוטל עליו. עם זאת מוצאים אנו מקום לקצר את תקופת המאסר המותנה. על המערער, כאמור, נגזרו שלוש שנים מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים כשהתנאי כולל כל עבירת אלימות. נראה לנו שגזר דין זה מעמיד את המערער, מיום שחרורו מן המאסר, בסיכון מופלג. אנו מקבלים את הערעור במובן זה שעונש המאסר המותנה שנגזר על המערער יועמד על שנה אחת (תחת שלוש שנים). בתקופת התנאי ובהגדרתו איננו מתערבים. בנתון לתיקון זה אנו דוחים את הערעור.