פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
בש"פ
4686/01
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
העורר
:
משה סעדי
נגד
המשיב
ה:
מדינת ישראל
ערר
על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 8.5.01 בב"ש 90774/01 שניתנה
על-ידי כבוד השופטת ר' לבהר שרון
תאריך
הישיבה: ד' בתמוז תשס"א (25.6.01)
בשם
העורר: עו"ד קיריל רשקובן
בשם
המשיבה: עו"ד מיכאל קרשן
החלטה
העורר עומד לדין בבית-משפט השלום ברמלה בעבירה של סחר בסם מסוכן מסוג הירואין. על-פי כתב-האישום, העורר מכר לסוכן משטרתי שש מנות סם, וזאת במתחם משפחת אבו-שחאדה שבפרדס שניר בלוד, מקום ששימש תחנה למכירת סמים.
לבקשת המדינה נעצר העורר בבית-משפט השלום עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. ערר שהגיש לבית-המשפט המחוזי נדחה, ומכאן הערר שבפניי.
בגדר הערר חזר העורר על טענותיו בפני בתי-המשפט שדנו בעניינו, שעיקרן כי התשתית הראייתית שהציגה התביעה אינה מספקת למעצר. לחלופין ביקש סניגורו, כי יוזמן תסקיר-מעצר כדי לשקול חלופת-מעצר.
לא מצאתי ממש בערר זה על שני חלקיו. העורר נלכד במתחם הידוע כתחנה לממכר סמים. שותפו לעבירה העיד כי העורר היה מעורב בעשיית עיסקה בסם. בכיסו של העורר נתפס טלפון סלולרי, שמבדיקה שנערכה התברר כי נעשתה ממנו שיחה לטלפון הנמצא בבית עסקו של השותף-לעבירה. העורר עצמו ניסה להימלט כאשר אנשי המשטרה נכנסו למתחם.
הנה-כי-כן, כנגד העורר קיימות ראיות נסיבתיות וגם ראיות ישירות, ומכלולן מספיק למעצר. במאמר מוסגר אוסיף, כי המדינה ביקשה להפריד את הדיון במשפטו של העורר ממשפט שותפו לעבירה, כך שניתן יהיה להעיד את השותף כנגדו.
לעורר עבר פלילי מכביד. הוא הורשע מספר פעמים בהחזקה ובסחר בסמים מסוכנים, וכאמור נתפס בתוך מתחם המשמש תחנה לממכר סמים. בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום לבקש תסקיר-מעצר.
הערר איפוא נדחה.
ניתנה היום, ד' בתמוז תשס"א (25.6.01).
ש
ו פ ט ת