בש"פ 4693/07 מדינת ישראל נ. איתן דווקר

1.

המשיב עומד לדין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות של מעשי סדום, נסיונות למעשי סדום, מעשים מגונים, ניסיון לאינוס ונהיגה בשכרות. על פי הנטען בשני האישומים שבכתב האישום, ביצע המשיב את עבירות המין המיוחסות לו באלימות ובאיומים כלפי שתי נשים באשדוד. באירוע הראשון תקף פיזית ומינית את המתלוננת בת העשרים ושש, גרר אותה באלימות ובכוח לכניסה לבניין, ותוך אלימות ביצע בה מעשה סדום ואילצה למעשה נוסף. באירוע השני, חודש לאחר הראשון, ביצע מעשי תקיפה, מעשה מגונה וניסיון לאינוס במתלוננת השניה בת החמישים וחמש.

כתב האישום נגדו הוגש ביום 7.6.06. ביום 29.6.06 נעצר עד תום ההליכים וביום 22.2.07 הוארך מעצרו על ידי בית משפט זה (בהסכמת המשיב) בתשעים ימים. בפני בקשת המדינה להאריך מעצרו בתשעים ימים נוספים.

במשפטו של המשיב הושלמה פרשת התביעה ביום 2.1.07. עדות המשיב נשמעה בישיבות 15.1.07 ו-28.1.07, ולבקשת הסניגור נדחה הדיון לבחינת העדת עדי הגנה נוספים. ביום 25.3.07 נשלמה פרשת הראיות והושמעו סיכומי התביעה, ולבקשת הסנגורים נדחה הדיון להשמעת סיכומי ההגנה ליום 29.4.07. הכרעת הדין אמורה להינתן ביום 18.6.07.

2.

בהחלטת המעצר עד תום ההליכים פורטה בהרחבה מסכת הראיות הלכאוריות הקיימת להוכחת האישומים המיוחסים למשיב ובמרכזה עדויות המתלוננות ואמירותיו הברורות של המשיב בפני "מדובב" שהיה עמו במעצרו.

מסוכנותו הרבה של המשיב נלמדת מתוך האישומים המיוחסים לו על האלימות הרבה, האיומים ועבירות המין הקשות שביצע, כמוכח לכאורה, נגד שתי נשים בעיר אשדוד בהפרש זמן של חודש בין שני המקרים. תסקיר המעצר שהוגש באותם ההליכים עמד על המסוכנות הנודעת מהמשיב, ובא בהמלצה השוללת התכנותה של חלופת מעצר. שיקולים אלה של מסוכנות המשיב לשלום הציבור בכלל, ולציבור הנשים בפרט, עומדים במלוא תוקפם גם לעת הזו.

האיזון שבין היבט זה של הדברים לבין כך שהכרעת הדין בעניינו אמורה להינתן במהלך החודש הקרוב, מוביל למסקנה כי מן הדין הוא להאריך את מעצרו כמבוקש בבקשה זו.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מ-5.6.07, או עד למתן פסק הדין בתפ"ח 1067/06 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, הכל לפי המוקדם.