בש"פ 4698/07 מדינת ישראל נ. חוסיין בן עלי סלימאן

(בעניין המשיב 3)

1.

שלושת המשיבים, אזרחי לבנון וחברים בחיזבאללה, עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בנצרת בעבירות רצח, ניסיון לרצח, חטיפה לשם רצח, קשירת קשר לביצוע פשע, חברות בארגון טרור, אימונים צבאיים ואחרים, עבירות בנשק ועוד. הכל בקשר עם שירותם ופעילותם במסגרת ארגון החיזבאללה. כתבי האישום הנפרדים שהוגשו כנגד המשיבים (ב-18.9.06) אוחדו, וביום 19.10.06 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המדינה והורה על מעצרם עד תום ההליכים. ערר שהגישו נגד אותה ההחלטה נדחה בבית משפט זה (כבוד השופט א' רובינשטיין) ביום 20.11.06 (בש"פ 8780/06).

בבקשה זו שבפני עותרת המדינה להאריך את תקופת מעצרם בתשעים ימים מעבר לתקופת תשעת החודשים העומדת להסתיים ב-18.6.07.

המשיבים 1 ו-2 הסכימו על ידי סניגורם לבקשה זו, ובהתאם לכך הוחלט ביום 30.5.07 על הארכת מעצרם כמבוקש. סניגורו של המשיב 3 מתנגד לבקשת המדינה. לטענתו, ההליכים במשפטם מצויים בשלב בירור הטענות המקדמיות המועלות על ידי שלושת המשיבים. ראשונה להם הינה טענתם כי מעמדם הינו של שבויי מלחמה, בהתאם לאמת ג'נבה הרביעית, ועל כן אין לבית המשפט קמא את הסמכות העניינית לדון בעניינם בגדרם של הליכי כתבי האישום שהוגשו נגדם. על טענה זו הוסיף בא כוח המשיב 3, ופירט בפני בית המשפט קמא שורת טענות מקדמיות נוספות המתייחסות לאישומים הפרטניים המיוחסים לו בכתב האישום.

2.

בהחלטה למעצר המשיבים עד תום ההליכים ובהחלטת בית משפט זה, בה נדחה הערר שהגישו על החלטת המעצר, נקבע בתמצית כי בירור הטענות המקדמיות – הן בהיבטן העובדתי והן בהיבטן

המשפטי – ייעשה במסגרת הליכי בירור כתב האישום במשפט גופו ולא בהליכי בקשת המעצר.

עוד נקבע, כי לעת הזו של בחינת לכאוריות הראיות עולים חומרי החקירה כדי ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיבים בכתבי האישום שהוגשו נגדם.

סניגורו של המשיב 3 בטיעוניו אינו מבקש לשוב ולהרהר אחרי ההחלטות האמורות של בית המשפט קמא ובית משפט זה. אולם, טוען הוא כי משלא נסתיים שלב בירור הטענות המקדמיות עד כה – בהליכי התיק העיקרי – אין מקום להאריך את תקופת המעצר מעבר לתקופת תשעת החודשים.

3.

האישומים החמורים עד למאוד המיוחסים למשיב 3 (ולשני המשיבים הנוספים) מקימים מאליהם את מסוכנותו – סטאטוטורית וקונקרטית כאחת. אך מובן הוא, כי בהיותם אזרחי לבנון וחברים פעילים בארגון החיזבאללה, אין חלופת מעצר כלשהי העומדת על הפרק.

אשר לטענת הסף המקדמית המועלית על ידי בא כוח המשיב 3, לפיה אין האישומים כנגד המשיבים בסמכותו של בית המשפט הישראלי, בהיותם לטענתו שבויי מלחמה, אין לי אלא להפנות לנימוקי ומסקנת כבוד השופט רובינשטיין בהחלטתו בבש"פ 8780/06, ולפיה בירור טענה זו עניין הוא להליך העיקרי גופו ולא להליכי המעצר. כמפורט בבקשת המדינה, הדיון בטענות המקדמיות מתנהל לעיצומו בפני בית המשפט קמא, התקיימו מספר ישיבות, הוגשו חוות דעת מומחים ונערכו חקירות נגדיות של המומחים.

מטבע הדברים, הנאשמים והעניין, המדובר בבירור הדורש זמן שיפוטי רב, הן בשמיעת הראיות לגופן של הטענות המקדמיות והן בהרצאת טענות הצדדים המשפטיות לעניין זה.

4.

לאור כל המפורט לעיל, ונוכח האיזון המתבקש בין מסוכנותם המופלגת של המשיבים (ובהם המשיב 3), קצב התקדמות ההליכים והיעדר מובנה לחלופת מעצר כלשהי – דין בקשתה זו של המדינה להתקבל.

אני מורה איפוא על הארכת מעצרו של המשיב 3 בתשעים ימים – החל מיום 18.6.07 – או עד למתן פסק דין בעניינו בגדרם של ההליכים בת"פ 548/06, 549/06 ו-550/06 בבית המשפט המחוזי בנצרת – לפי המוקדם.