בש"פ 4699/02 פרדו שלומי נ. מדינת ישראל

העורר נעצר עד תום ההליכים נגדו ביום 8.4.02. הוא נאשם יחד עם שניים אחרים בעבירות של מעשי סדום והדחת קטין לסם.

כתב האישום הכיל 4 אישומים שרק אחד מהם - השלישי - מיוחס לעורר. הנאשם 1, לו מיוחסים ארבעה אישומים, נעצר עד תום ההליכים. הנאשם 2, לו מיוחס אישום אחד, שוחרר בתנאים.

הסניגור אינו טוען להיעדר ראיות לכאורה ולהיעדר עילת מעצר. עם זאת, טוען הוא שיש לשחרר את העורר בתנאים, הן משום שעוצמת הראיות נגדו להוכחת האישום המיוחס לו אינה מצדיקה מעצרו והן משום היותו אדם נורמטיבי לחלוטין ללא הרשעות קודמות ואין בו כל מסוכנות לציבור.

בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו, כי אין ראיות למעורבות העורר ונאשם 2 בסימום המתלונן. מכאן שלדעת בית המשפט המחוזי אין ראיות להוכחת האישום השלישי המתייחסות לעבירת ההדחה לסם. האישום נגדו הוא, איפוא, מעשה סדום שלא בהסכמתו החופשית של המתלונן ובמצב המונע הסכמתו. בית המשפט קבע עוד, כי משהגיע העורר לדירה בה נמצאו המתלונן ושני הנאשמים האחרים, אמר המתלונן "שרוצה להיות עם המשיב 3" (קרי העורר). אף שהקטין, שהיה אז בן 16.5, קיים בעבר יחסים עם גברים ברור שעשיית מעשה סדום בו בשעה שהיה נתון להשפעת סם שהודח לקחתו על ידי נאשם אחר ושלא בהסכמתו, הוא מעשה חמור ביותר ואם יימצא העורר אשם בו ייתן את הדין על מעשהו. אלא שבשלב זה יש לבחון אם ניתן לשחררו ממעצר, בתנאים.

אף שקיימות ראיות לכאורה, נראה כי עוצמתן אינה שונה בצורה משמעותית מזו של הראיות הקיימות נגד הנאשם האחר ששוחרר בתנאים. עם זאת, לא היה ראוי לשחרר את העורר בתנאים אילו נמצאה בו מסוכנות כלפי המתלונן או הציבור. לא שוכנעתי שכך הוא. העורר הוא אדם נורמטיבי העובד לפרנסתו. כאמור, אין לו עבר פלילי והמעשה שמיוחס לו, חמור ככל שיהיה, הוא מעשה יחיד. שומה על בית המשפט לבחון בכל מקרה, גם בהינתן ראיות לכאורה מוצקות, חלופת מעצר. במקרה זה נראה לי כי ראוי להורות על חלופה כזו.

אשר על כן, מורה אני כי העורר ישוחרר ממעצרו בתנאים כדלקמן:

1.העורר יהיה נתון במעצר בית מלא. בא-כוח העורר הציע שאביו ואשתו יחזיקוהו בביתם ויקפידו למלא את תנאי מעצר הבית. ראוי שבית המשפט המחוזי יבדוק אם חלופה זו היא חלופה הולמת.

2.העורר יימנע מליצור כל קשר, ישיר או עקיף, עם המתלונן.

3.העורר יתייצב פעמיים בשבוע בשעות הבוקר עד השעה 10:00, בליווי מי שיופקד על השמירה עליו, בתחנת המשטרה הקרובה ביותר למקום בו יימצא.

4.דרכונו של העורר יופקד בבית המשפט, אם יש לו דרכון.

5.מי שיופקד על שמירתו ייתן ערבות להבטחת תנאי שחרורו, כפי שיקבע בית המשפט המחוזי.

הערר מתקבל, כאמור, באופן שעם מילוי תנאי השחרור ישתחרר העורר מן המעצר.