בש"פ 4712/00 מדינת ישראל נ. אולג פלמרצוק

1.נגד המשיב הוגש ביום 4.6.00 לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום, המייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והפרת הוראה חוקית (עבירות לפחי סעיפים 329(1) ו287- לחוק העונשין, תשל"ז1977-, בהתאמה).

על פי האמור בכתב האישום, השליט המשיב ביחסיו עם אשתו-המתלוננת משטר של פחד ואלימות. לאחר מעשה אלימות מצד המשיב כלפי המתלוננת, ביום 27.5.00, פנתה המתלוננת לעזרת המשטרה וכתוצאה מכך נאסר על המשיב להכנס לביתו למשך 14 ימים. המשיב הפר צו הגבלה זה. עוד באותו היום נכנס לביתו בשעות הלילה, על אף מחאותיה של המתלוננת. באותו מעמד ארע עימות בין השניים, ובמהלכו דקר המשיב את המתלוננת בבטנה, בעזרת סכין אשר אחזה זו בידה. הדקירה גרמה למתלוננת חבלה חמורה והיא אושפזה בבית חולים במשך יומיים.

2.עם הגשת כתב האישום, התבקש מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי סבר שקיימות ראיות לכאורה בידי התביעה להוכחת העבירה המיוחסת למשיב. גם לא יכול להיות ספק בדבר קיום עילת מעצר. אך בית המשפט היה סבור שקיימת חלופת מעצר, והורה לשחרר את המשיב מהמעצר בתנאים הבאים:

(א) איסור כניסה לעיר טבריה, בה מתגוררת המתלוננת.

(ב) שהות תחת פיקוחו של הערב אבו ח'טב מוחמד, אשר ישמש כמעבידו של המשיב ואף יספק לו מקום לינה יחד עם עובדיו האחרים בקרוון, תוך אפשרות לניידות הקרוון בהתאם לדרישות העבודה.

(ג) ערבות אישית של המעביד בסך 50,000 ש"ח.

(ד) איסור יצירת קשר טלפוני עם המתלוננת או עם מי מעדי התביעה.

ערר המדינה הוא על החלטה זו. לטענתה, היה מקום לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

3.ערר זה בדין יסודו. אין ספק שהמערער מהווה סיכון לאשתו המתלוננת. יוכיחו זאת התנהגותו האלימה כלפיה בעבר, ובעיקר הארוע האחרון בו גרם לה חבלה חמורה. יודגש, שהמשיב התבטא מספר פעמים בדבר פחדה של המתלוננת ממנו, וכי תפחד להעיד נגדו וכי הוא חינך אותה כי תהיה ממושמעת. המשיב לא ניחם על מעשיו בפני המתלוננת, וניתן להבינו כי בידו הזכות להמשיך "ולחנך" את אשתו ולהגיב על התנהגותה כהבנתו. נוכח פני עובדות אלה, ולאחר שהמשיב הוכיח שאין הוא נרתע מלהפר מגבלות המוטלות עליו כדין, וכפי שהעיד על עצמו אין הוא פוחד מהמשטרה - בנסיבות אלה, מהווה המשיב סיכון רב למתלוננת, ואין בתנאים אשר הוטלו על המשיב על ידי בית המשפט המחוזי להפיג חששות אלה.

מנימוקים אלה, הוחלט ביום 2.7.00 על מעצרו של העותר עד תום ההליכים, כפי שהודעתי על כך לבאי כוח בעלי הדין.