בש"פ 4719/16 בש"פ 4719/16

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט הבכיר א' כהן ), בבקשה לעיון חוזר בנושא תנאי שחרור בערובה.

העורר היה נתון במעצר בית בפיקוח אלקטרוני (וזאת לפני כניסתו לתוקף של חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר על-תנאי (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014). בהמשך, הורשע העורר על פי הודאתו בעבירה של שוד מזוין ונגזר עליו מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים בניכוי ימי המעצר וכמו כן עונש מאסר על תנאי. ערעורו על גזר הדין קבוע לדיון ביום 22.12.16 בבית משפט זה.

בהסכמת המשיבה, ביטל בית המשפט המחוזי את הפיקוח האלקטרוני שהוטל על העורר אולם לא ראה לשנות את יתר תנאי השחרור בערובה, בקבעו כי השינוי שחל בינתיים – הרשעתו של העורר בדין – אינו מטה את כף המאזניים לטובת שינוי תנאי השחרור – הן בהיבט חיזוק היסוד של ראיות לכאורה שבינתיים תורגם להרשעה של ממש, הן בהיבטים נוספים.

בא כוח העורר שטען בהרחבה – בכתובים ובעל פה – עמד בין היתר על פרק הזמן הממושך שבו היה נתון העורר במעצר בית בפיקוח אלקטרוני בישוב אבו גוש; וכמו כן על התקופה הממושכת עד לשמיעת ערעורו. בא כוח העורר הדגיש בנוסף את עברו הנקי של העורר ואת חלקו המשני – לטענתו – בעבירות שבהן הורשע לעומת מעורבים אחרים, ומבקש לשחררו בערובה לבית משפחתו בשועפט.

המדינה מתנגדת לשינוי מטעמיו של בית המשפט המחוזי.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לא ראיתי להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי – מטעמיו – בכפוף להערות דלהלן. נוכח פרק הזמן הממושך שבו נתון העורר במעצר בית, עברו הנקי והתרשמותו של שירות המבחן כמפורט בתסקיר מיום 7.2.2016, ככל שיהיה בידי העורר להציע העסקה על ידי מעביד שיפקח עליו במסגרת שעות העבודה – זאת במסגרת מעצר הבית שבו הוא נתון כיום באבו גוש – יוכל העורר לפנות בבקשה לעיון מחדש לבית המשפט המחוזי; וזה יורה לשירות המבחן לבחון את האפשרות ליציאה לעבודה, שאליה יגיע העורר בפיקוח אחד מן המפקחים. במקרה כזה, יחליט בית המשפט כחכמתו לאחר שישקול את ההמלצה בתסקיר. כמו כן אני מורה על הקדמת הדין בע"פ 3061/16 בהתאם לאפשרויות היומן.

בכפוף להערותיי אלו, הערר נדחה.