בש"פ 4725/04 משה עדרי נ. מדינת ישראל

1.על העורר הוגש כתב אישום המייחס לו החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית במשקל 16,320 ק"ג, שהיה מחולק ל-16 אריזות. בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופטת ע' ויינברג-נוטוביץ), בהחלטתו מיום 16.3.04, ציוה לעצור את העורר עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ח' כבוב), בהחלטתו מיום 20.4.04, דחה את עררו של העורר על ההחלטה.

העורר ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי.

2.בעררו חזר בא כוח העורר וחזר ודש בטענות שהעלה בערכאות הקודמות, לפיהן אין ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות; בין היתר, בשל הסתירות בין עדויותיהם של שני מעורבים אחרים בפרשה, הליקויים הנפשיים שבהם הם לוקים, וכן בהתחשב בספיקות שמעוררות הראיות שהצביעו על נוכחותו של העורר במקום שבו נתפס הסם. עוד טען כי על שני המעורבים האחרונים בפרשה, נגזרו עונשי מאסר של שנה אחת ושל שבעה חודשים. בא כוח העורר הוסיף כי בית משפט השלום דחה בקשה להגיש על העורר תסקיר של שירות המבחן. לדעתו גם יש משמעות מיוחדת לעובדה שהעורר עצור מזה כ-5 חודשים ואילו המשכו של המשפט, ככל הנראה, אינו קרוב. לפיכך יש מקום לשקול חלופה. כמו כן ציין שהרשעותיו הקודמות הן מלפני שנים ורק בעבירות של החזקת סם לשימוש עצמי.

3.לא מצאתי מקום לחזור ולבחון אם קיימות ראיות לכאורה נגד העורר. שאלה זאת נבחנה היטב על ידי הערכאות הקודמות שהגיעו למסקנה שהגיעו. גם טענתו של בא כוח העורר, לפיה הוטלו על המעורבים האחרים עונשים קלים ומכאן שאין לצפות שעל העורר יוטל עונש חמור יותר, לא די בה כדי להטות את הכף בכיוון של שחרור בערובה. זאת, בין היתר, משום שלפי הראיות הלכאוריות היה חלקו של העורר בעיסקה גדול הרבה יותר מחלקם של המעורבים האחרים; שלהם עומדות, כנראה, גם נסיבות אישיות. כאמור, מדובר בהחזקת כמות גדולה של סם מסוכן במשקל של כ-16 ק"ג, שהיתה מחולקת ל-16 אריזות. בעברו של העורר גם מספר הרשעות בעבירות סמים, שאינן, אמנם, בעבירות של סחר. לא עלה, אפוא, בידי בא כוח העורר לערער את כוחה של החזקה החוקית העומדת נגד העורר. מטעמים אלה גם לא מצאתי מקום להורות על הגשת תסקיר שיבחן חלופה למעצר.

4. הערר נדחה.