בש"פ 4729/22דוד אליאסיאן נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בתת"ע 9270-05-22 מבית משפט השלום לתעבורה בצפת לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים. המבקש מתגורר בירושלים ומשכך מבקש את העברת מקום הדיון.

2.

כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 5.9.2022 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור במיוחס לו בכתב האישום.

3.

דין הבקשה להידחות.

4.

על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון במקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018)).

5.

בנסיבות ענייננו, המבקש לא העלה כל טעם שיש בו כדי להצדיק את העברת מקום הדיון, וכל טענתו היא כי הוא מתגורר בירושלים. חרף אי הנוחות הכרוכה בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה בצפת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.