פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4739/13
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
אורון ניזרי
בקשה להארכת מעצר שנייה מעבר לתשעים
חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996
בשם המבקשת:
עו"ד חיים שוויצר
בשם המשיב:
עו"ד ארז בר-צבי
החלטה
1.
בקשה להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 13.7.2013 או עד למתן גזר דין בת"פ 26937-07-12 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.
2.
נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין ניסיון לשוד מזויין. על-פי כתב האישום, לאחר חצות ליל 3.7.2012 צעדו י' ו-ק' ברחוב עולי הגרדום בשכונת ארמון הנציב בירושלים. המשיב ניגש אליהן, הוציא ממכנסיו אקדח "אויר" הנחזה כאקדח רגיל, ואשר ירי ממנו יכול להסב נזק גופני משמעותי. המשיב כיוון את הנשק לעבר אחת מהן ודרך אותו, כשהוא דורש מהשתיים כסף ואת מכשיר ה"אייפון" שאחזה אחת מהן בידה. י' פרצה בבכי וצעקה לעזרה. במקום עברה אישה אחרת, ואז נמלט המשיב.
3.
כתב האישום הוגש ביום 15.7.2012. בד בבד עם הגשתו הוגשה גם בקשה למעצר עד תום ההליכים. ביום 19.7.2012 החליט בית המשפט המחוזי כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב, כי מסוכנותו מוכחת, כי אין מקום להזמנת תסקיר, ולפיכך הורה על מעצרו עד תום ההליכים. בהחלטה מיום 2.4.2013 נעתר בית משפט זה (השופט ס' גובראן) לבקשת המבקשת, ובהסכמת ב"כ המשיב הורה על הארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים, החל מיום 15.4.2013. בקשת המשיב לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו, על מנת שיאושפז במרכז גמילה לתחלואה כפולה, נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 28.4.2013 מחמת המסוכנות.
4.
משפטו של המשיב התעכב, בשל חילופי מותב, חילופי יצוג ובדיקה פסיכיאטרית. לאחר העיכוב שבתשעת חודשי המאסר הראשונים המשיך המשפט להתנהל כסדרו, פרשת התביעה ופרשת ההגנה הסתיימו, והתיק נקבע לסיכומים ליום 14.7.2013.
5.
לטענת המבקשת מדובר במסוכנות מוכחת. המשיב ניסה לבצע שוד מזויין כאשר תלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי. אין עליו מורא מפני החוק. בעבר הורשע בעבירות רכוש, אלימות ועוד, וחרף גילו הצעיר הספיק לרצות מספר עונשי מאסר. אין הצדקה בשלב זה לשחררו מן המעצר.
6.
לטענת המשיב, הוא עצור מזה כשנה, כאשר בתחילה כלל לא נבחנה חלופה למעצר. בהמשך, על בסיס חוות דעת של פסיכולוג, נתבקש בית המשפט המחוזי לבדוק אפשרות להשמתו של המשיב במסגרת טיפולית, והבקשה נדחתה. במישור הראייתי, חרף קיומן של ראיות לכאורה, אין זיהוי חד-משמעי של המשיב על-ידי המתלוננות. אין לדעת מתי תינתן הכרעת הדין, ומן הראוי לבחון עתה שחרור לחלופת מעצר. מדובר באדם צעיר, בעל רקע פסיכיאטרי, הסובל מקשיים, וזהו גם אינטרס ציבורי לבחון חלופת מעצר טיפולית.
7.
בחומר שהוגש לעיוני ניכרים קשיים אצל המשיב, בכלל זה בתחום הפסיכיאטרי. דומה כי הוא אכן זקוק לטיפול. ברם, מסוכנותו רבה. שוב ושוב הוא מבצע עבירות, ומסכן במידה רבה את בטחון הציבור. המעשים נשוא כתב האישום הנ"ל נעשו לכאורה ימים ספורים לאחר שהמשיב השתחרר מעונש מאסר. כעת, משנקבע התיק לסיכומים, דומה כי המשפט יסתיים בקרוב, וככל שיורשע המשיב, ניתן יהיה בשלב הטיעונים לעונש לטעון גם בעניין הטיפולי והשיקומי. צרופם של המסוכנות
עם הצפי לסיום המשפט בקרוב, מצדיקים את קבלת הבקשה.
8.
אשר על כן, אני מורה על הארכת עמצרו של המשיב ב-90 ימים, החל מיום 13.7.2013 או עד למתן גזר דין בת"פ 26937-07-12 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.
ניתן היום, ד' באב תשע"ג (11.7.2013).
ש ו פ ט