בש"פ 475/03 רושדי בן סלים אלטורי נ. מדינת ישראל

העורר, המואשם יחד עם אחיו עלא אלטורי בהחזקת סמים, נעצר עד תום הליכי המשפט. לפי כתב-האישום, בחיפוש שנערך בבית השניים שבפרדס שניר בלוד, נתפסו מגוון של סמים: בתוך כיור נמצאה שקית קוקאין במשקל 1,019.18 גרם, באסלה נמצאה שקית ובה קוקאין במשקל 136.78 גרם מחולק למאה מנות באריזות נפרדות, באסלה נוספת נתפס קוקאין במשקל 104.16 גרם מחולק לארבע חבילות, ובכל חבילה 25 מנות, בקופסת קרטון נתפסה שקית ובה הרואין במשקל 342.49 גרם, על אדן חלון בתוך קופסא נמצא קוקאין במשקל 43.95 גרם, במכונית שחנתה בחצר נתפסה שקית ניילון ובה חשיש במשקל 2.03 גרם, ולבסוף בתוך נעל בחצר שבסמוך לגדר הבית נתפס הרואין מחולק לשתי שקיות, האחת במשקל 76.69 גרם והשנייה במשקל 21.4825 גרם, מחולק ל-25 מנות. כמו-כן, נתפסו כלי נשק שונים.

עלא קיבל על עצמו אחריות להחזקת הסמים והנשק, ונעצר עד תום הליכי המשפט. ואילו העורר טען, כי אין לו כל קשר לסמים. בית-המשפט המחוזי מצא, כי טביעת-אצבע של העורר שנמצאה על השקית שמכילה 76.69 גרם הרואין בתוך נעל, בצירוף דברים שעלא מסר למדובב על שותפות עם העורר, וכן אמירות מפלילות שהחליפו העורר ועלא ביניהם בשיחה שהוקלטה, מקימים תשתית ראייתית בעוצמה מספקת למעצר.

בערר שבפניי נטען, כי הראיות עליהן הסתמך בית-המשפט המחוזי, אינן בגדר ראיות לכאורה הדרושות לשם מעצר אדם עד תום הליכי המשפט. שכן, הטענה המרכזית עליה סמך בית-המשפט המחוזי, דברי עלא למדובב כי העורר הוא שותפו מזה שנים, לא הוקלטו. עלא כיום אינו מודה באמירת דברים אלו. ומשכך, טען העורר, כי לא ניתן יהיה להביא כראיה את הדברים שמסר למדובב, שהם עדות שמיעה שנמסרה בעל-פה.

טענות אלו יש לדחות. שכן, אף מבלי להתייחס לכשירות ההודעה, מארג הראיות, ובמרכזו טביעת-האצבע של העורר על-גבי שקית סמים שנטמנה בתוך נעל, הוא, לדעתי, בעוצמה המספקת למעצר עד תום ההליכים. העובדה שהעורר מתגורר באותו בית אינה מהווה, על-פני הדברים, הסבר סביר למציאת טביעת-אצבעו על-גבי שקית זו, והסברו לפיו אחיו ביקש אותו למסור לו שקית מתוך השקיות שבחצר הבית, לכאורה אינו מספיק לשלול את משקלה הסגולי של טביעת-האצבע.

הערר נדחה איפוא.