פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4757/09
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות
אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
י"ז בסיון התשס"ט
(09.6.09)
בשם המבקשת:
עו"ד איתמר גלבפיש
בשם המשיב:
עו"ד לחן מאיר
החלטה
המשיב והמתלוננת היו בני זוג החל משנת 1993, ולהם שני ילדים. בשלב כלשהו נטש המשיב את ביתו, אולם הוסיף לפקוד אותו כדי לבקר את ילדיו. נטען, כי בשנים 2004 עד 2008 בעל המשיב את המתלוננת פעמים רבות שלא בהסכמתה, וכן נהג להכותה ולאיים לפגוע בה.
בגין כל אלה יוחסו למשיב עבירות אינוס, מעשה סדום והדחה בחקירה.
בחודש סיון התשס"ח (יוני 2008) התקיים הדיון בבקשת המדינה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים, ובמהלכו הודיע בא-כוחו כי הוא מסכים לקיומן של ראיות לכאורה להוכחתו של כתב האישום, ובזיקה לכך גם קמה עילת מעצר. לאחר שהוגש תסקיר מעצר, החליט בית המשפט המחוזי לעצור את המשיב עד תום ההליכים. בחודש אדר התשס"ט (מרץ 2009) הוארך מעצרו של המשיב על ידי בית משפט זה בתשעים ימים, ועתה עותרת המדינה להאריכו בשנית.
להשלמת התמונה אוסיף, כי בחודש פברואר 2009 הסתיימה שמיעתם של עדי התביעה, ולאחר מספר דחיות הסתיימה גם פרשת ההגנה, אולם המדינה שוקלת לקרוא בשנית למתלוננת כעדת הזמה.
אכן, חלף זמן רב מאז הגשתו של כתב האישום, ואף שנכון היה לסיים את ההליכים זה מכבר, לא אוכל לקבוע כי הם לא נוהלו בקצב סביר. בנסיבות אלו, ונוכח העובדה שלמשיב מיוחסות עבירות חמורות שהסכנה הגלומה בהן לכלל, ולמתלוננת בפרט, אינה טעונה פרשנות נוספת, סבורני כי אין מנוס מהארכת מעצרו של המשיב, וכל שנותר לקוות הוא כי בית המשפט המחוזי יסיים את מלאכתו בקרוב.
אי לכך, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 18.6.09 או עד למתן פסק הדין בת.פ.ח. 1133/08 של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, הכל לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ז בסיון
התשס"ט (09.06.09)
.
ש ו פ ט